Back

ⓘ שדרות סן זרמן. בולבאר סן-זרמן היא שדרה מרכזית בגדה השמאלית של פריז, מדרום לנהר הסן. הרחוב, שאורכו 3.150 מטרים ורוחבו הממוצע הוא 30 מטרים, מתעקל בצורת קשת החל מא ..




שדרות סן זרמן
                                     

ⓘ שדרות סן זרמן

בולבאר סן-זרמן היא שדרה מרכזית בגדה השמאלית של פריז, מדרום לנהר הסן. הרחוב, שאורכו 3.150 מטרים ורוחבו הממוצע הוא 30 מטרים, מתעקל בצורת קשת החל מאזור מכון העולם הערבי וגשר סולי במזרח, דרך אזור הרובע הלטיני ורובע סן זרמן דה פרה, ועד לגשר הקונקורד במערב. בולבאר סן זרמן חוצה את הרבעים החמישי, השישי והשביעי של העיר, ובמרכזו נחצה על ידי שדרות סן מישל, העוברות מכיוון צפון דרומה.

                                     

1. היסטוריה

מקור שמם של שדרות סן זרמן הוא במנזר הישן סן זרמן דה פרה, שניצב באזור בימי הביניים, וכיום נותרה ממנו רק כנסייתו. השדרות חוצות גם את אזור פובורג סן זרמן, המצוי בשטח שממערב למנזר, שהיה בעבר מחוץ לחומות פריז העתיקה בצרפתית Faubourg, פַּרְבָר. בתי המידות של אזור פובורג סן זרמן זכו לאזכורים שונים ביצירתו הנודעת של מרסל פרוסט, "בעקבות הזמן האבוד".

במאה ה-17 הפך אזור סן-זרמן לרובע המרכזי והאופנתי ביותר בעיר, וסביבו נבנו בתי מידות של בני האצולה בצרפתית: hôtels particuliers. שמו הטוב של האזור נותר על כנו עד המאה ה-19, כאשר שכונות הבורגנות הגבוהה שנבנו בגדה הימנית ערערו על מעמדו האריסטוקראטי הישן של הבולבאר, ושדרות סנט אונורה או שדרות שאנז אליזה הפכו למקום האופנתי והנחשב ביותר. החל משנות השלושים של המאה ה-20 נקשר שמם של השדרות לחיי הלילה של פריז, לבתי קפה ולאזור מגורי סטודנטים שלמדו במוסדות ההשכלה הגבוהה שברובע הלטיני. לאורך הרחוב ממוקמים כמה מבתי הקפה המפורסמים ביותר של העיר, בינם בולטים במיוחד "קפה לה דה מאגו", "קפה דה פלור" ו"בראסרי ליפ" brasserie Lipp, שיוצרים יחדיו את "משולש הזהב" מול כנסיית סן זרמן דה פרה. בין כותלי בתי הקפה נהגו להתארח אנשי רוח, ידוענים ומדינאים מפורסמים, ובהם צמחה והתנהלה התנועה האקזיסטנציאליסטית, בהנהגתם של זאן-פול סארטר וסימון דה בובואר.

סלילת השדרה הייתה אחד מהמפעלים בהם עסק באופן אישי הברון אוסמן, במסגרת תוכנית השיפוצים הגדולה שערך בעיר בתקופת הקיסרות השנייה. בעת סלילת השדרה נהרסו ובותקו מבנים ישנים רבים, בינם גם כמה מבתי המידות המפורסמים של רובע פובורג סן זרמן.

חלק מאירועי מאי 1968 התרחשו בשדרות סן זרמן, בעיקר מול הסורבון, שם הוקמו בריקדות.

                                     

2. בתים ומקומות ידועים בשדרה

  • מבנה מספר 231 – משרד ההגנה: תופס את שטח הגדול ביותר בבלוק שבין שדרות סן-זרמן, רחוב סן-דומיניק ורחוב דה-לאוניברסיטה. בנין המשרד נבנה בשנים 1876-1877 על ידי האדריכל זול בושו Bouchot.
  • בית מספר 218 – ניצב בעבר ברחוב סן-דומיניק, ובו התגורר הדוכס סן-סימון בשנת 1741.
  • בית מספר 215 – מבנה בסגנון רנסאנס שנבנה בין השנים 1881-1883, ושימש כאגף של "המוסד הלאומי למדעי המדינה".
  • בית מספר 143 – אוטל מדיסון, בו שהה אנדרה מאלרו בחורף 1937.
  • בית מספר 117 - נבנה בין השנים 1877 ל-1879 על ידי האדריכל הידוע שארל גרנייה עבור קבוצת המוציאים לאור Cercle de la Librairie.
  • בית מספר 184 – נבנה על ידי האדריכל אדואר לודייר בשנת 1878 עבור האגודה הגאוגרפית. שתי הקרייטדות עמודים מפוסלים בדמויות אנוש, שמסמלות את האדמה ואת הים, והגלובוס שממולן פוסלו על ידי אמיל סולדי Soldi.
  • בית מספר 288 פינת רציף אנטול-פרנס – מבנה ראוי לציון מתקופת הקיסרות השנייה, דוגמה מעולה לאדריכלות אוסמנית.
  • בית מספר 244 – בנין שנבנה עבור משרד העבודות הציבוריות על ידי אנטואן איזידור אזן גודבף Antoine Isidore Eugène Godebœuf בשנת 1861. כיום ממוקם בו שירות משרד החוץ הצרפתי.
  • ליד בית מספר 168 – כיכר פליקס-דרול square Félix-Desruelles היא שריד לגן העתיק של מנזר סן זרמן דה פרה. בגן היה פסל של ברנאר פליסי Palissy מעשה ידי לואי-ארנסט בריא Louis-Ernest Barrias, ומול הבית השכן, חזית מאבן חול מזוגגת אמייל מעשה האדריכל שארל ריזלה Risler והפסל זול קוטה Coutan.