ⓘ Free online encyclopedia. Did you know? page 69




                                               

קניין פירות

קניין פירות הוא סוג קניין בהלכה אשר מקנה לבעליו את הזכות פירותיו או התוצרת של גוף כלשהו, כגון פירות שדה, ולפי רבים מהראשונים ובהם הרמב"ם, גם שכירות נחשבת לקניין פירות. קניין פירות נידון במספר מקומות בגמרא, המביאה מחלוקת אם קניין פירות נחשב ממש כק ...

                                               

תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים

כלל במשפט העברי המונע תפיסת נכסים לטובת אדם אחר, כאשר תפיסה זו פוגעת בנושים אחרים. התלמוד מרחיב את הכלל גם למקרים בהם לא מדובר בתפיסה מבעל חוב. לפי רוב הראשונים הכלל תקף אף לשליח שנתמנה על ידי הנושה. טעמו של הכלל אינו מוסכם. לפי הסבר מסוים הכלל ח ...

                                               

מסכתות קטנות

מסכתות קטנות הן קבוצת חיבורים הערוכים בסגנון המשנה. הן נחשבות בדרך כלל כברייתות, אולם חלקן נכתב בתקופות מאוחרות יותר. המסכתות הקטנות נבדלות מן התוספתא בכך שחלק מהן מאוחרות - מאות שישית עד שמינית, ובכך שבניגוד לתוספתא - רובן אינן ערוכות לפי סדר המ ...

                                               

מסכת דרך ארץ

מסכתות דרך ארץ נמנות עם המסכתות הקטנות. מסכתות אלו הן מסכת דרך ארץ רבה העוסקת בנימוסין ובעניינים שבין אדם לחברו. מסכת דרך ארץ זוטא מכילה הדרכות מוסר לתלמידי חכמים: עצות לביקורת עצמית וצניעות. מסכתות אלו מתוארכות לתקופת התלמוד, ונערכו בזמן הגאונים ...

                                               

מסכת כלה

מסכת כלה היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות. המסכת מכילה פרק אחד ארוך העוסק ברובו באופן הראוי לקיום יחסי אישות ובענייני צניעות על פי הדרכות חז"ל. שמו נגזר מהמאמר הראשון העוסק בחובת ברכת הנישואין: "כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה". מסכת כלה הוא חיבו ...

                                               

מסכת גרים

מסכת גרים לא נזכרה כלל בתלמוד ובראשונים. ונזכרה לראשונה בפירוש מגדל עוז על הרמב"ם בפרק יג ופרק יד. אמנם יש שכתבו שמסכת זו נרמזה כבר במדרש רבה על הפסוק בקהלת "ויתרון ארץ בכל היא":

                                               

מסכת כותים

את מסכת כותים הדפיס לראשונה בשנת תקס"ה בליוורנו החיד"א בספרו "מראית עין", על פי כתב יד שהיה בידו. לאחר מכן נדפסה המסכת על ידי רבי יהודה נגאר בספרו "שמחת יהודה". הוא חילק כל פרק להלכות, והוסיף פירוש על המסכת בשם "חגי יהודה". בשנת תרי"ט נדפסה המסכת ...

                                               

מסכת עבדים

מסכת עבדים מונה שלושה פרקים העוסקים בעניינים שונים בנושאי עבדים ועבדות: פרק ראשון - אופני שחרור עבד עברי פרק שלישי - דיני נרצע, ודיני עבד כנעני פרק שני - דיני עבד עברי שנמכר בגנבתו

                                               

אודיתא

אוֹדָּיְּתָּא הוא אמצעי להעברת בעלות באמצעות הודאה של הנותן שהממון הוא של המקבל, בתלמוד מובא הדין לגבי שכיב מרע, שרצה להוריש את נכסיו למאן דהוא ומסיבות שונות לא יכול היה להשתמש בקניינים המקובלים.

                                               

הדמים מודיעים

מקור הכלל הוא במשנה במסכת בבא בתרא בה הכלל שנוי במחלוקת בין רבי יהודה לחכמים: למרות שבכל מחלוקת של רבי יהודה וחכמים - הלכה כחכמים, הראשונים כתבו שמכיוון שכלל זה הובא בתלמוד במסכת בבא בתרא: "וליחזי דמי היכי נינהו" -בתרגום חופשי: "נבדוק כמה כסף שול ...

                                               

היזק ראייה

במשפט העברי, היזק ראייה הוא פגיעה בפרטיות הזולת באמצעות הצצה לתוך רשותו. התלמוד דן בפרוטרוט בשאלה האם - היזק ראייה שמיה היזק או שמא לאו שמיה היזק, כלומר האם פגיעה בפרטיות על ידי הצצה לעבר שטחו הפרטי של אדם מהווה נזק, או שמא אין בכך כל נזק מוחשי ש ...

                                               

הרחקת נזיקין

במשפט העברי, הרחקת נזיקין הוא כלל יסוד האומר, כי גם בביתו של אדם ובשטח פרטי שלו, אסור לאדם להציב דבר המזיק לאדם אחר המתגורר בשכנות. בתלמוד נקבעה סוגיא תלמודית זו בפרק השני "לא יחפור" שבמסכת בבא בתרא, ובהלכה נקבעו הלכות אלו בשם "נזקי שכנים". יש או ...

                                               

חזקת קרקעות

חזקת קרקעות או חזקת שלוש שנים היא חזקה משפטית משורת החזקות במשפט העברי, העומדת למי שהחזיק במקרקעין במשך שלוש שנים רצופות. החזקה מספיקה על מנת לבסס את הטענה שהנכס ניתן כדין למחזיק, גם בלא הצגת חוזה מכירה מאת הבעלים הקודמים, ונותנת למחזיק בה חזקת מ ...

                                               

נכסים מועטים

נכסים מועטים הוא כינוי למצב בהלכות כתובה, הדן בחלוקת נכסים מועטים של האב הנפטר בין הבנים, ובין הבנות, הזכאיות להתפרנס מהנכסים על פי הכתובה. במקרה והנכסים מועטים מכדי שיתחלקו ברווח לבנים ולבנות, זכות הבנות למזונות קודמת לזכות הבנים לירושה, בנוסף ל ...

                                               

נסכא דרבי אבא

נסכא דרבי אבא היא סוגיה הלכתית מפורסמת, העוסקת בתסבוכת משפטית שאירעה במקרה מסוים בו לא נמצא פסק דין מתאים, בעקבות בעיות שונות שבפסקים האפשריים, מה שמוביל למבוי סתום. את פירוטה של הבעיה העלה רבי אמי, אך את המוצא ממנה הביא רבי אבא, ולכן נקראת הסוגי ...

                                               

אבדה מדעת

מקור הדין נמצא במסכת בבא מציעא בפרק אלו מציאות, והוא עוסק באדם שמצא כלי באשפה שדרך לפנותה. הגמרא פוסקת שאדם זה פטור ממצוות השבת אבידה שכן אבידה זו נחשבת אבידה מדעת והיה לו למאבד לקחת בחשבון שהאשפה תפונה בקרוב ועמה הכלי שהניח שם. דוגמאות נוספות מב ...

                                               

אבודה ממנו ומכל אדם

בהלכה, אֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמִכָּל אָדָם הוא כלל בהלכות השבת אבדה, שלפיו אין חיוב להשיב אבדה במקרה שהיא נמצאה במקום שבו אין אפשרות סבירה להצילה משם, וזאת ללא תלות בקיומם של סימנים. מקור ההלכה במקרא, לפי דרשת חז"ל: מקור נוסף מצינו בדברי רבי שמעון ...

                                               

בר מצרא

בר מצרא, בדיני שכנים במשפט העברי, הוא אדם שהקרקע שלו סמוכה לגדר של קרקע חברו. על פי ההלכה אם אדם מוכר את אדמתו תינתן זכות הקדימה של הרכישה לשכן, המכונה בר מצרא. טעמו של דין זה הוא בעובדה שקניית קרקע סמוכה משתלמת לשכן. אילולי דין זה, היה השכן נאלץ ...

                                               

ייאוש שלא מדעת

סוגיית ייאוש שלא מדעת היא סוגיה מפורסמת בתלמוד, במסכת בבא מציעא העוסקת במעמדה ההלכתי של השבת אבדה שאין בה סימנים המחייבים להשיבה, באופן שנמצאה לפני שנודע לבעליה שאבדה וממילא עדיין לא הספיקו הבעלים להתייאש ממנה.

                                               

שומר אבדה

שומר אבדה הוא אדם שמצא אבדה, אשר על פי ההלכה יש להשיבה לבעליה, ובינתיים הוא שומר עליה עד שיתברר מי הם בעליה. הנידון המרכזי בדינו של שומר אבדה, אשר נידון בהרחבה במספר סוגיות בתלמוד, הוא השאלה האם שומר אבדה מוגדר כשומר חינם, או כשומר שכר. מלבד נידו ...

                                               

שליחות יד

שליחות יד הוא דין בדיני שומרים, הקובע כי אסור לשומר חינם ולשומר שכר להשתמש בחפץ עליו הם שומרים, ואפילו שימוש קל שאינו מוריד משווי החפץ. עבירה על האיסור, מחייבת את השומרים האלו במקרי אונס שייגרמו לחפץ בעת שמירתם אותו.

                                               

שניים אוחזין בטלית

שניים אוחזין בטלית היא סוגיה נודעת בתלמוד ובמשפט העברי, העוסקת בחלוקת רכוש מטלטל ששני צדדים טוענים לבעלות עליו ללא הוכחות ממשיות לאף אחד מהצדדים. מקור סוגיה זו במשנה הראשונה במסכת בבא מציעא, הדנה בשאלה כיצד יש לחלק טלית בגד הנמצאת במחלוקת בין שני ...

                                               

תחילתו בפשיעה וסופו באונס

במשפט העברי, תחילתו בפשיעה וסופו באונס היא שמה של סוגיה בדיני שומרים העוסקת בנזק שנגרם לפיקדון או לחפץ שהיה באחריות השומר באונס, אך כאשר האונס אירע כהמשך למעשה פשיעה של השומר. סוגיה זו נתונה במחלוקת אמוראים, אך להלכה נפסק בגמרא כי תחילתו בפשיעה ו ...

                                               

תקפו כהן

תקפו כהן היא סוגיה תלמודית בתחילת מסכת בבא מציעא, שתוכנה העיקרי הוא הכרעה במקרה של ספק בדיני ממונות. הסוגיה דנה במקרה של בהמה שיש ספק אם היא בכור, ולכן ספק אם יש לכהן בעלות ממונית עליה. במקרה המובא בסוגיה, הכהן לקח בכח וללא רשות את הבהמה, והשאלה ...

                                               

תרעומת

במשפט העברי, תרעומת הוא מונח בו משתמשים חז"ל בכמה מקומות לתאר את ההשלכות המשפטיות של פעולה שאינה גורמת נזק ממוני אך גורמת לעוגמת נפש. ההשלכות המשפטיות של דין זה אינן ברורות, חז"ל אינם טורחים לפרש את המשמעות המשפטית של המונח תרעומת, אך מצד שני הם ...

                                               

אדם המזיק

במשפט העברי אדם המזיק הוא אדם שגורם על ידי מעשיו נזק לאחר, בממונו או בגופו. הוא אחד מאבות הנזיקין, ונכלל לפי דעה אחת כאחד מארבעת אבות הנזיקין הנמנים בתחילת מסכת בבא קמא.

                                               

ארבעה אבות נזיקין

ארבעה אבות נזיקין הם הסוגים העיקריים של נזק על פי המשפט העברי. חז"ל מנו את אבות נזיקין על פי הפסוקים בפרשת משפטים ובפרשת אמור. המשנה הראשונה במסכת בבא קמא מונה ארבעה אבות נזיקין ומכנה אותם בשמות "שור", "בור", "מבעה" ו"הבער" מספר האבות ושמותם אינם ...

                                               

בור (אב נזיקין)

בהלכות נזיקין, בור הוא אחד מאבות הנזיקין העוסקים בנזקי ממון. מושג הבור הוא אב-טיפוס לכל מִפגע דומם הנמצא ברשות הרבים, שבני אדם או בעלי חיים ההולכים שם עלולים להיפגע ממנו. על פי ההלכה, המתבססת על החוק המקראי בפרשת משפטים, האחראי ליצירת המפגע ברשות ...

                                               

בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן

למרות שרבא היה מסופק בנושא, הרי שרבה מכריע את השאלה, הלכה למעשה בשאלה המעשית הבאה: אדם זרק כלי ממקום גבוה, ולפני שהכלי נפגש בקרקע והתנפץ לרסיסים, בא אחר ושבר אותו במקל. רבה פוסק, שהוא פטור. הנימוק לדבריו כמובא בתלמוד הוא "מנא תבירא תבר". לפי פרשנ ...

                                               

טמון באש

בדיני נזיקין בהלכה, דין טָמוּן בְּאֵש הוא הלכה מיוחדת בנזקי אש, ולפיה חיוב הפיצוי הוא רק על דברים שנראים לעין וניזקו, ולא על מה שהיה "טמון" ונסתר. המקרה הקלאסי של טמון הוא אש שיצאה משליטה ושרפה ערימת חיטים שמישהו טמן בתוכה חפצים; על פי ההלכה, מי ...

                                               

נזקי בהמה

במשפט העברי, נזקי בהמה הם נזקים הנעשים על ידי בעל חיים שנמצא בבעלות אדם, וגרם נזק לבעלי חיים אחרים בבעלות אחרת, לאנשים או לרכוש. נזקי הבהמה מחולקים לשלושה סוגים עיקריים: קרן - נזקים שגרם בעל החיים באופן לא צפוי ולא שגרתי. רגל - נזקים שגרם בעל החי ...

                                               

צרורות

במשפט העברי, צרורות הוא דין בהלכות נזיקין האומר כי למרות שהתורה חייבה לשלם את היזקם של ארבעה אבות נזיקין, כאשר הנזק נגרם באופן עקיף על ידי כוח הבהמה ולא על ידי גוף המזיק, פטרה התורה מלשלם נזק שלם, ועליו לשלם רק חצי מהנזק. נזק כזה נקרא "צרורות", ע ...

                                               

קרן (אב נזיקין)

קֶרֶן בדיני נזיקין בהלכה, היא אחד מאבות הנזיקין, השייך לקטגוריות נזקי ממון ונזקי בהמה. נזקי קרן הם נזקים שנעשו על ידי בעל חיים בעודו נוהג בתוקפנות לא אופיינית, והאב-טיפוס לנזקים אלו הוא המקרה של שור שהרג שור אחר בנגיחה. זאת לעומת נזקי בהמה אחרים ...

                                               

שן ורגל

שֵׁן וָרֶגֶל בדיני נזיקין בהלכה, הן זוג אבות נזיקין השייכים לקטגוריות נזקי ממון ונזקי בהמה. נזקי שן ורגל הם נזקים שנעשו על ידי בעל חיים בעודו מתנהל באופן טבעי ושגרתי, כשאב-הטיפוס לנזקים אלו הוא נזק שנעשה על ידי בהמה שנכנסה לשדה חקלאי ופגעה בגידול ...

                                               

הבערה ביום טוב

נאמר בתורה: "אך אשר ייאכל לכל נפש הוא לבדו ייעשה לכם", ומכאן שהתירה התורה לבצע מלאכת אוכל נפש. בכלל זה נכללת גם מלאכת הבערה, הואיל ועל ידה ניתן להדליק את התנור ביום טוב וכיוצא בזה. ולמדו חכמים שמתוך שהותרה הדלקת אש עבור מלאכת אוכל נפש, הותרה גם ל ...

                                               

מוקצה ביום טוב

מוקצה הוא מושג הלכתי, שמשמעותו היא: דבר שאדם מקצה מדעתו את השימוש בו, כלומר הוא מוקצה מתודעת האדם. חכמים גזרו שדברים מסוימים שהעיסוק בהם פוגע במנוחת השבת והחג, וממילא אדם אינו אמור לעשות בהם שימוש בזמנים אלו, ייחשבו למוקצים מדעתו של אדם, ואסור יה ...

                                               

מראית עין

מראית עין הוא דין הלכתי המסתעף מהכלל והייתם נקיים מה ומישראל, האוסר לעשות פעולות מסוימות שבהן כשלעצמן אין כל חטא, אך הן עלולות להיראות כאילו יש בהן חטא, או ליצור את הרושם שפעולות אחרות, שיש בהן איסור, הן מותרות. בכלל זה, החיוב שלא להיחשד בעיני אנ ...

                                               

מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך

מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מהתורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.

                                               

עירוב תבשילין

כאמור, חכמים אסרו לבשל ביום טוב בשביל השבת שאחריו, ללא עירוב תבשילין. לאיסור זה יש שני טעמים בתלמוד: לדעת רבא, מטרת התקנה הייתה שיזכרו להניח מנה יפה לשבת, ולא יאכלו את כל האוכל בחג. לטעם זה, היה אפשר להניח את העירוב גם ביום טוב עצמו, אך גזרו שמא ...

                                               

שחיטה ביום טוב

יסוד ההבדל בין שבת ליום טוב, הוא שבשבת אסור לעשות כל מלאכה אחת משלושים ותשע מלאכות, אולם ביום טוב אסור לעשות רק מלאכת עבודה שפוגעת ביסוד השביתה מעבודות המשק, אבל מלאכת אוכל נפש, המשרתת את מצוות השמחה בסעודת יום טוב, מותרת. לפיכך, מותר לשחוט בעלי ...

                                               

לחי (הלכה)

בהלכות ערובין, לחי הוא עמוד בגובה של עשרה טפחים, המשמש לתיקון מבואות כך שיהיה מותר לטלטל חפצים בתוך המבוי בשבת, אף שהמבוי פרוץ לרשות הרבים או לכרמלית, דבר שאוסר בו את טלטול החפצים מדרבנן. הלחי נחשב כמחיצה בפתח המבוי, אף שמידותיו מינימליות. כיום א ...

                                               

מחיצה תלויה

מכללי מחיצה בהלכה, מחיצה תלויה היא מחיצה שתלויה ועומדת באוויר, ואינה צמודה לקרקע במרחק של למעלה משלושה טפחים. מחיצה כזו נחשבת לגרועה הלכתית, ומועילה רק באופנים מסוימים השנויים במחלוקת בין חכמי המשנה והתלמוד.

                                               

עירוב חצרות

עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות, דבר האסור מדרבנן, באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל ...

                                               

שיתוף מבואות

שיתוף מבואות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין שבאה להתיר טלטול חפצים מחצר משותפת למבוי המשותף לכמה חצרות, בשבת. תקנה זו היא מדרבנן, ומיוחסת לשלמה המלך. תקנה זו דומה ומקבילה לתקנת עירוב חצרות ברוב דיניה, אולם נבדלת ממנה בכמה פרטים, לפעמים היא מכונה ב ...

                                               

תיקון חצרות ומבואות

בהלכות ערובין, מדין התורה כל מקום המוקף בשלוש מחיצות נחשב לרשות היחיד לעניין רשויות השבת, אף שבצידו הרביעי הוא פרוץ לכל אורכו ופתוח לכרמלית או לרשות הרבים. אולם מדרבנן, מקום המוקף ב־3 מחיצות ופרוץ בצידו הרביעי לכל אורכו נחשב לכרמלית ואסור לטלטל ב ...

                                               

עני המהפך בחררה

עני המהפך בחררה הוא עקרון מנחה בהלכה היהודית הקובע כי משהתחיל אדם לזכות בחפץ כלשהו, אף על פי שעדיין לא ביצע בו קניין פורמלי, אסור לאדם אחר לזכות בחפץ עד שהראשון יוותר עליו. מקורו של דין זה בתלמוד הבבלי, מסכת קידושין.

                                               

שליח (הלכה)

שליח בהלכה היא האפשרות של מינוי נציג - שליח, שיפעל במקום אדם אחר - השולח, ויוכל להחיל עליו תוצאות משפטיות או הלכתיות. האפשרות הזו לפעול לטובת אדם אחר, אינה מובנת מאליה, והמפרשים נחלקו בהסבר המשפטי של הכלל. השליח פועל מכח מינוי מילולי שמינה אותו ה ...

                                               

שליח עושה שליח

שליח עושה שליח הוא כלל בהלכות שליחות לפיו שליח רשאי למנות שליח אחר שיבצע את השליחות במקומו. זאת, בהנחה שהשולח אינו מקפיד על כך שדווקא השליח שמינה יבצע את השליחות. לכלל זה סייגים רבים והיקפו המדויק שנוי במחלוקת.

                                               

ריצב"א

רבינו יצחק בן אברהם משאנץ, הריצב"א, היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, תלמידם של רבנו תם ור"י הזקן, ואחיו הגדול של הר"ש משאנץ.

                                               

אבא מרי בן יוסף

רבי אבא מרי חיבר פירוש להלכות הרי"ף. חיבור זה היה בידי הראשונים ואבד ברבות הימים. הוא מצוטט למשל אצל הרשב"א חידושי הרשב"א למסכת שבת דף קכח: "וראיתי בפירושי ההלכות לר אבא מרי בר יוסף ז"ל". דברי תורתו מצוטטים בכתבי יד מתקופת הראשונים, למשל בכתב־יד ...