ⓘ Free online encyclopedia. Did you know? page 68




                                               

הואיל

בהלכה, הואיל הוא כלל יסודי בהלכות יום טוב, האומר שהואיל וקיימת אפשרות לעשות מעשה מסוים בהיתר הלכתי, מותר לעשותו גם ללא היתר מעשי זה, שכן עצם האפשרות לעשות מעשה זה בהיתר מסירה ממנו את האיסור.

                                               

הלכה כסתם משנה

הלכה כסתם משנה הוא כלל בפסיקת הלכה בספרות היהודית רבנית, הקובע כי כאשר קיימת משנה המציגה פסק הלכה ללא ציון שם אומרה, יש לפסוק את הנאמר בה כהלכה למעשה.

                                               

הפוכי מטרתא

תרגומן של המילים "הפוכי מטרתא" הוא הפיכת שתי חתיכות עור. הדוגמה נלקחה ממקרה בו אדם אוחז בשתי ידיו שתי חתיכות עור גדולות וכבדות במידה שווה ורוצה להקל על אחת מידיו. אם יחליף בין שתי חתיכות העור, את זו שהייתה עד עכשיו בידו הימנית יעביר ליד השמאלית, ...

                                               

התורה חסה על ממונם של ישראל

התורה חסה על ממונם של ישראל הוא כלל הלכתי הקובע כי במקרה של הפסד ממון מרובה, אפשר במקרים מסוימים להקל בהלכה. מפני ש"אין ראוי לחכם להתחסד ולחזר אחר החומרות יותר מדאי אלא יחוס על ממונן של ישראל".

                                               

התירו סופן משום תחילתן

התירו סופן משום תחילתן הוא כלל הלכתי לפי חכמים התירו לבצע פעולה מסוימת כדי שעל ידי כך תתבצע פעולה מוקדמת. הלוגיקה של התקנה היא שאם תהיה פעולה אסורה בסיום התהליך יימנעו מלהתחיל אותו.

                                               

זכין לאדם שלא בפניו

זכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו הוא כלל במשפט העברי המאפשר לבצע פעולה משפטית עבור אדם אחר, ללא ידיעתו של אותו אדם עבורו נעשית הפעולה, בתנאי שהשלכות הפעולה הן טובות עבור האדם שעבורו נעשית הפעולה. המקרה הפשוט להדגמת הכלל הוא הקנאת מתנה ל ...

                                               

חזקת שליח עושה שליחותו

בהלכה, חזקת שליח עושה שליחותו הוא אחד מכללי החזקות, לפיו יש להניח ששליח שהתבקש לבצע פעולה מסוימת - אכן ביצע אותה, גם אם השליח לא שב והודיע למשלחו על ביצוע השליחות. הנחה זו תלויה באישיותו של השליח, טיב השליחות ועוד, אולם ההלכה קובעת שבאופן עקרוני ...

                                               

חי נושא את עצמו

החי נושא את עצמו הוא כלל הלכתי לפיו הנושא חי, אינו נחשב כמי שנושא אותו לגמרי. לדעת רש"י טעמו של הכלל הוא משום שהנישא עצמו משתתף במשא ומקל על הנושא.

                                               

חתיכה אחת משתי חתיכות

חתיכה אחת משתי חתיכות הוא נידון הלכתי בקרב הפוסקים בדיני ספקות. לדעת כל הפוסקים, אם אדם שהיו מונחות לפניו שתי חתיכות, אחת של איסור ואחת של היתר, ואכל בשוגג אחת מהן ואינו יודע איזו, דינו שחייב מדאורייתא להביא קרבן אשם תלוי על האיסור שייתכן ועבר. כ ...

                                               

כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו

כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו הוא כלל הלכתי האומר כי כל דבר שנאסר בהחלטה של כוח מסוים, כמו מניין בית דין או נבואה, צריך החלטה בהרכב בעל כוח הלכתי שווה, כדי להתירו.

                                               

כל הטומאות כשעת מציאתן

כלל זה נאמר באדם שנגע במישהו בלילה, ובשעת הנגיעה לא ידע אם האדם שנגע בו הוא חי או מת, ובבוקר ראה שהוא מת, לא ניתן להכריע את הספק על ידי חזקת הגוף האומרת שמכיוון שהיה חי הרי הוא חי עד שיוודע אחרת, וזאת מכיוון שבשעת התעוררות הספק לא ידוע אם היה חי ...

                                               

כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה

כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה הוא כלל הלכתי האומר כי אסור לתלמיד להורות הלכה כאשר רבו נמצא באזור, משום שבכך הוא מראה שהוא שווה לרבו בחכמתו. כלל זה אינו תקף כלפי תלמיד חבר, ומותר לו להורות במקום רבו אך אסור לו להורות בפני רבו ממש.

                                               

כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו

כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו הוא כלל הלכתי בתלמוד הקובע עיקרון מהותי לחלק מהמצוות. לפי כלל זה, אותו טבע רבי זירא, לעיתים קיימים תנאים הלכתיים מעכבים, שהדרישה של ההלכה היא שהם יוכלו להתקיים באופן תאורטי, אף על פי שאין חיוב שהם ייעשו בפועל.

                                               

כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו

בהלכה, כל שאינו בזה אחר זה, אפילו בבת אחת אינו הוא כלל שאמר רבה, כי כל שתי פעולות שלא ניתן לבצען בזה אחר זה, מכיוון שחלותה של האחת מונעת את השנייה, לא ניתן לבצען בפעם אחת. דוגמה לכלל זה, הם דברי המשנה במסכת קידושין לפיהם לא ניתן לקדש שתי אחיות בב ...

                                               

כללי מלאכת יום טוב

ערך מורחב – מלאכת אוכל נפש בשונה מיום השבת, בו נאסרה כל מלאכת יצירה כלשהי. ביום טוב התורה התירה לבצע מלאכת אוכל נפש על מנת שאדם יוכל לשמוח במאכל ובמשתה ביום טוב, ואסרה מלאכת עבודה- מלאכות שעיקר מטרתן היא לצורך פרנסה, שעיסוק בהן פוגע בשביתה הנדרשת ...

                                               

לא יהא חוטא נשכר

שלא יהא חוטא נשכר הוא כלל משפטי והלכתי הנקבע מכוח סברא פשוטה, והוא קובע דינים רבים שמטרתם שהחוטא לא ירוויח מחטא ומעשה רע שעשה.

                                               

לא מעייל איניש נפשיה לספיקא

הכלל לא מעייל איניש נפשיה לספיקא הוא כלל הלכתי הקובע כי סברא היא שאדם ימנע מלעשות מעשים העשויים להחיל עליו דינים מכח ספק איסור מהתורה שדינו לחומרא, ולכן במקום שיש ספק בכוונתו יש לפרש אותם בצורה שאינה גורמת לו בעיות כאלו.

                                               

מיגו

מיגוֹ היא טענה משפטית נפוצה בתלמוד, אשר תרגומה המילולי מארמית הוא "מתוך". כלל המיגו חל במקרה של אדם הטוען לזכותו, בלא להביא כל הוכחה לנכונות הטענה, אלא שהוא היה יכול לטעון, במידה שווה או פחותה של סיכון ולפחות באותה מידה של רווח, טענה אחרת טובה ממ ...

                                               

מיגו (הלכה)

מיגו היא מילה בארמית שמשמעותה "מתוך". בהקשר ההלכתי היא משמשת כדי לתאר אנלוגיה בין שתי פעולות או תחולות, או הרחבה של פעולה או תחולה כך שתשמש גם לפעולה או תחולה אחרת.

                                               

מכשירי אוכל נפש

מכשירי אוכל נפש הוא מושג תלמודי שמשמעותו היא: כלים שבאמצעותם ניתן לבצע מלאכת אוכל נפש שהותרה ביום טוב. קיימת מחלוקת תנאים האם בכלל ההיתר לעשות מלאכת אוכל נפש ביום טוב כלול גם ביצוע מלאכות המאפשרות שימוש במכשירי אוכל נפש או לא, וכן מחלוקת ראשונים ...

                                               

מסייע אין בו ממש

מסייע אין בו ממש הוא כלל הלכתי המובא בתלמוד, לפיו אדם המסייע לאחר לבצע פעולה מסוימת, שיכולה הייתה להיעשות גם בלי עזרה זו, המסייע אינו נחשב אחד מעושי המלאכה, וגם אם מדובר בפעולה אסורה, אין איסור לעשות זאת. לדעת הרב צבי הירש אשכנזי הכלל אינו פוטר מ ...

                                               

מעלין בקודש ואין מורידין

מעלין בקודש ואין מורידין בקודש הוא כלל הלכתי המבהיר את הסדר בעניינים שבקדושה. כלל זה מתייחס לסדר קיומן ולדירוגן של מצוות, לדרגת הקדושה של מי שמקיים אותן ולדרגת חשיבותם של תשמישי קדושה.

                                               

מצוות צריכות כוונה

מצוות צריכות כוונה הוא כלל הלכתי שמשמעו שיש להתכוון בעת עשיית המצווה לשם קיום אותה המצווה. בתלמוד נחלקו אמוראים האם מצוות צריכות כוונה או לא. להלכה נפסק בשולחן ערוך כדעה שמצוות צריכות כוונה, ולכך במקרה שאדם קיים מצווה ללא כוונה, לא יצא בה ידי חוב ...

                                               

מקצתו ככולו

מקצתו ככולו הוא כלל הלכתי האומר כי גם חלק מיחידת זמן נחשב לכולה, כגון הכלל המופיע בש"ס מקצת היום ככולו הקובע כי מקצת מהיום נחשב ליום, ולכן כאשר חלות מסוימת תלויה במספר קצוב של ימים, ניתן להחשיבה גם אם החלה באמצע יום - או נסתיימה באמצע יום. דוגמה ...

                                               

משקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה

משקה טוֹפֵחַ אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל יסוד בהלכות טומאה וטהרה, ומשמעותו המילולית: טיפות משקה - נוזל לח, שמכונס בכמות שהוא "טופח" מרטיב את הנוגע בו, אין טיפות המשקה השוכנות זה ליד זה נחשבות כגוף אחד, לעניין שנגיעה בטיפה אחת תשפיע על ...

                                               

מתעסק

מתעסק הוא מושג הלכתי המתייחס לאדם העושה מעשה בלי כוונה לעשותו. המתעסק שונה מהשוגג, בכך שהשוגג מתכוון לעשות את המעשה, אך רק לא יודע שהוא אסור, או אינו צופה את תוצאות המעשה, בעוד המתעסק כלל אינו מתכוון לעשות את המעשה. ההלכה דנה בחיוב המתעסק העושה מ ...

                                               

ניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה

ניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה הוא כלל הלכתי לפיו האדם הסביר מוכן בדרך כלל שישתמשו בחפציו לקיום מצוות, וממנו נובע הדין המתיר להשתמש בחפציו של אדם אחר על מנת לקיים מצווה בלי לבקש את הסכמתו.

                                               

ספק ברכות להקל

בטעמו של כלל זה שיש להקל בספק ברכות נחלקו אחרונים: לדעת הרבה פוסקים הסיבה לכך שספק ברכות להקל מבוססת על כך שספק דרבנן לקולא, שהרי רוב דיני הברכות הם מדברי חכמים. לעומת זאת, שיטתו של הפני יהושע היא, שיש סיבה ייחודית להקל בסוג בספקות של דיני ברכות. ...

                                               

ספקא דאורייתא לחומרא

ספקא דאורייתא לחומרא הוא מושג הלכתי לפיו במצב שבו יש ספק בדין שחייבו מדאורייתא יש לפסוק לחומרא. זאת בשונה מדין דרבנן שהדין בו הוא ספקא דרבנן לקולא. לכלל זה יש חריגים כגון במקרה של ספק ספיקא, שבהם הולכים לקולא אפילו בספיקא דאורייתא.

                                               

ספקא דרבנן לקולא

ספקא דרבנן לקולא, הוא מושג הלכתי הדן במצבים בהם יש ספק מציאותי בחיוב הלכתי מדרבנן. הכלל במקרים כאלו הוא לפסוק לקולא. להבדיל מספק דאורייתא, שהכלל בו הוא לפסוק לחומרא. ישנם מצבים הנקראים ספק ספיקא, שבהם אפילו בספק דאורייתא הולכים לקולא.

                                               

עד אחד נאמן באיסורין

עד אחד נאמן באיסורין הוא כלל בהלכה היהודית, שמשמעותו שמספיק יהודי נאמן אחד להעיד האם דבר מסוים הוא מותר או אסור, זאת בשונה מדיני ממונות בהם נצרכים שני עדים כדי לקבוע את המציאות. לדוגמה, אם יש חתיכה שיש ספק האם היא חלב האסור באכילה, או שומן המותר, ...

                                               

עשה דוחה לא תעשה

עשה דוחה לא תעשה הוא כלל פסיקה הלכתי שקובע שכאשר חל חיוב אקטיבי לקיים מצווה, אך הוא כרוך בביצוע עבירה שאיסורה נובע ממצוות לא תעשה, יש לקיים את המצווה מכיוון שמצוות עשה גוברת על מצוות לא תעשה. קיימות שתי גישות באשר להגדרת העדיפות של מצוות עשה על ל ...

                                               

קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה

קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל יסוד בהלכות טומאה וטהרה ונידון בעיקר בהלכות מקוואות. כלל זה מופיע במסכת טהרות, והוא אומר שמים המונחים על מקום מדרון אין להחשיבם כמחוברים זה לזה, לא לטומאה, שאם נגע טמא במים הוא לא טימא את טיפות המים הא ...

                                               

שאני אומר

שאני אומר הוא כלל בהלכות שתוקפן מדרבנן, לפיו במקרה של ספק יש להקל ולשער כי המציאות הייתה כזו שלפיה הדבר נשאר בהיתרו. דומה לכלל זה הביטוי שאמרו חז"ל בדברי אגדה: "תולין את הקלקלה במקולקל". מחברים אחדים, ראשונים ואחרונים, קישרו בין שני הביטויים או ח ...

                                               

שווה לכל נפש

שווה לכל נפש הוא כלל הלכתי המובא בתלמוד, העוסק בהלכות יום טוב. משמעות הכלל היא צמצום ההיתר לבצע מלאכת אוכל נפש ביום טוב למלאכות שמטרתן להביא לעונג גופני המשותף לכלל בני האדם או לפחות לרובם, ולא למפונקים או לחולים בלבד. הרמב"ם בהלכותיו לא הביא כלל זה.

                                               

תדיר ושאינו תדיר

מקור הכלל, בניסוח שונה מעט, במשנה, מסכת זבחים, פרק י, משנה א: "כל התדיר מחברו - קודם את חברו", ומשמעות הכלל היא שיש להקדים את הקרבתו של קורבן בעל תדירות רבה לקורבן שתדירותו פחותה. כך למשל, קורבן תמיד, הקרב בכל יום, קודם לקורבן מוסף, קורבן מוסף של ...

                                               

תרתי דסתרי

תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי הוא תיאור מקרה בו ישנה סתירה והתנגשות בין שתי הלכות, שכל אחת בפני עצמה נפסקה להלכה. במקרה של תרתי דסתרי אין לפסוק להקל כשתיהן, מאחר שהדינים סותרים זה את זה. לכתחילה יש להימנע מלהגיע למצבים שכאלו, או להחמיר ולאסור במקרה שכזה.

                                               

אי אפשי בתקנת חכמים

אי אפשי בתקנת חכמים הוא כלל הלכתי שפירושו שאדם רשאי לוותר על הזכויות והחובות המוענקות לו מתוקף תקנת חז"ל במקרה שמטרת התקנה להטיב עמו. ההנחה שכאשר אדם טוען ש"אי אפשי בתקנת חכמים" מקבלים את טענתו, משמשת גם כטיעון משפטי במשפט הישראלי. טענת "אי אפשי ...

                                               

גרמא בנזיקין

גרמא בנזיקין הוא מושג במשפט העברי, שפירושו נזק הנעשה באופן עקיף ולא באופן ישיר. ישנה מחלוקת מאז ימי התנאים על אילו נזקים עקיפים ישנו חיוב כספי, אבל גם במקרים שבהם אין חיוב כספי שניתן לאכיפה בבית דין, ישנו איסור להזיק - "גרמא בנזקין אסור", וכן חל ...

                                               

הפורע חובו של חבירו שלא מדעתו

מדברי המשנה ניתן ללמוד לכאורה שהפורע חובו של חבירו שלא מדעתו - פטור מלשלם לו, שהרי כך פוסק חנן בקשר למי שפרע את חיוב המזונות המוטל על הבעל, ובתלמוד בבלי נראה כי אכן כך הוא הדין בכל פורע חובו שלא מדעתו, שאינו חייב לשלם לו כי לפי דברי רבי אושעיא שם ...

                                               

חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו

במשפט העברי, חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו היא חזקה הלכתית, מסוגת החזקות שאין אדם פועל בניגוד לטבעו או תכונותיו. חזקה זו אומרת כי אנו מניחים שאדם לא יעיז לשקר, ולטעון שאינו חייב כסף, בפני האדם שלו הוא חייב את הכסף. לכן אם יהיה דין ובו צד א ...

                                               

ייקוב הדין את ההר

יִקּוֹב הַדִּין אֶת הָהָר הוא ביטוי חזל"י שמשמעותו היא - הקפדה מוחלטת על הכללים, ללא פשרות, ללא גמישות וללא רחמים. הביטוי משמש גם בעברית המודרנית ומופיע בפסיקות משפטיות.

                                               

כופין על מידת סדום

כופין על מדת סדום הוא כלל הלכתי ולפיו כאשר אדם אינו מסכים לעשות לחברו חסד שאינו כרוך בשום טרחה, הפסד או צער, בית הדין כופה את האדם לעשות לזולת את החסד.

                                               

כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד

כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד הוא עקרון בהלכות עדות במשפט העברי, הקובע שעל בית הדין להתייחס אך ורק לגרסה הראשונה שנמסרת על ידי עד, כך שהעד אינו יכול לחזור בו מעדותו ולבטל את דבריו.

                                               

כל לא ידענא פשיעותא היא

במשפט העברי, כל לא ידענא פשיעותא היא הוא עיקרון הקובע כי שומר פיקדון ששכח היכן הניח את הפיקדון - נחשב כפושע ולא כשוגג, ועל כן הוא מחויב לשלם את שווי הפיקדון גם אם היה שומר חינם, זאת מאחר שהיה מוטל עליו לתת את דעתו ולזכור.

                                               

מה שקנה עבד קנה רבו

מה שקנה עבד קנה רבו הוא כלל יסודי במשפט העברי האומר כי כל מה שבא לרשותו המשפטית של עבד כנעני נכנס בצורה אוטומטית לרשותו המשפטית של האדון, כחלק מקנייניו המוחלטים על העבד, על גופו ועל בעלותו. כלל זה הוליד את הפרדוקס ואת הבעיה כיצד יכול עבד לקבל גט ...

                                               

מכלל לאו אתה שומע הן

מכלל לאו אתה שומע הן הוא כלל בלוגיקה תלמודית. משמעותו היא שאם נאמר הצד השלילי של הדבר ניתן להסיק מכך על הצד החיובי. ובצורתו ההפוכה, מכלל הן אתה שומע לאו: אם נאמר הצד החיובי ניתן להסיק מכך על הצד השלילי. הכלל שנוי במחלוקת תנאים והוא גורר את הצורך ...

                                               

ממון המוטל בספק חולקים

ממון המוטל בספק חולקים הוא פסק הלכתי הקובע כי במצבי ספק שנוצר מוויכוח עובדתי אודות בעלות על חפץ יש לחלוק את החפץ בין הצדדים. לפי דעת רוב החכמים השימוש בפסק זה הוא נדיר והוא מתקיים רק במקרה מסוים שיובא בהמשך, אך התנא סומכוס, בדעת יחיד שלא נפסקה לה ...

                                               

נעילת דלת בפני לווים

נעילת דלת בפני לווים הוא טעם הלכתי המובא בתלמוד. פירושו שישנו חשש כי אנשים יימנעו במצבים מסוימים מקיום מצוות הלוואה, ולכן קבעו חכמים תקנות כדי למנוע מצבים מעין אלו.

                                               

נתקל פושע הוא

בהלכה, נתקל פושע הוא כלל הלכתי בדעת יחיד שטבע רבי מאיר, ולפיו אדם שצעד ברחוב ונתקל בדבר מה ונפל, האחריות המליאה של המעשה ותוצאותיו מוטל עליו בלבד, כאילו עשאו בידיים. כלל זה מתייחס להלכות שונות בענייני מזיק וניזק ובכללי שומר חינם במשפט העברי. המחל ...