ⓘ Free online encyclopedia. Did you know? page 36




                                               

שדה חיטה עם עורבים

שדה חיטה עם עורבים הוא ציור שמן על בד מיולי 1890 מעשה ידי הצייר ההולנדי הפוסט אימפרסיוניסטי וינסנט ואן גוך. הציור הוא מהאחרונים שהשלים הצייר לפני התאבדותו. אחת מהיצירות המוכרות והמזוהות ביותר של האומן.

                                               

שדה חיטה עם עפרוני

שדה חיטה עם עפרוני הוא ציור שמן מעשה ידי הצייר ההולנדי הפוסט אימפרסיוניסטי וינסנט ואן גוך. ואן גוך צייר את הציור בשנת 1887 עת התגורר בפריז. החלק המרכזי בציור מציג שדה חיטה שנקצר בחלקו, תחת שמים עם עננים בהירים, ועפרוני בודד המתעופף לכיוון הפינה ה ...

                                               

שורשי עץ (ואן גוך)

שורשי עץ הוא ציור בצבעי שמן של הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך, שנוצר בשנת 1890 באובר-סור-אואז שבצרפת. כיום, היצירה מוצגת במוזיאון ואן גוך שבאמסטרדם. זוהי אחת מהיצירות האחרונות שואן גוך יצר.

                                               

בכחוס (מיכלאנגלו)

זוהי עבודה מוקדמת של מיכלאנגלו, מתקופת שהייתו הראשונה ברומא. הפסל הוזמן על ידי הקרדינל ואספן האמנות רפאל ריאריו, אחיינו של האפיפיור סיקסטוס הרביעי, עבור אוספו הפרטי. הוא לא היה מרוצה מהעבודה והיא הועברה בשנת 1506 לחברו הבנקאי יאקופו גלי, אשר בגינ ...

                                               

גאונות הניצחון (מיכלאנגלו)

תאריך ביצוע העבודה אינו ברור, אבל ההערכה היא שהוא הוזמן, יחד עם "פסלי העבדים" ארבעה פסלים בלתי גמורים שנמצאים באקדמיה לאמנות של פירנצה, על ידי יורשי האפיפיור יוליוס השני עבור מצבה מפוארת שאמורה הייתה להיות מוקמת עבורו בבזיליקת פטרוס הקדוש. המצבה ...

                                               

דוד-אפולו (מיכלאנגלו)

הפסל הוזמן עבור ארמונו הפרטי של באציו ולורי, מושל פירנצה שנכפה על העיר על ידי האפיפיור קלמנס השביעי. מיכלאנגלו הפסיק את העבודה על הפסל ועזב את פירנצה לאחר שאלסנדרו דה מדיצי נעשה לדוכס העיר. לאחר מכן נכנס הפסל לאוסף של קוזימו הראשון דה מדיצי, הדוכ ...

                                               

העבד הגוסס (מיכלאנגלו)

העבד הגוסס הוא פסל שיש לא גמור של הפסל מיכלאנגלו, שהושלם בשנת 1513. הוא נחצב בגודל טבעי ומוצג במוזיאון הלובר בפריז.

                                               

העבד המורד (מיכלאנגלו)

העבד המורד הוא פסל שיש לא גמור של הפסל מיכלאנגלו, שנוצר בשנת 1513. הוא נחצב בגודל טבעי ומוצג במוזיאון הלובר בפריז.

                                               

יום הדין האחרון (מיכלאנגלו)

יום הדין האחרון הוא ציור שיצר הצייר, הפסל, המהנדס והאדריכל האיטלקי מיכלאנגלו בואונרוטי. בשנת 1534 אילץ האפיפיור קלמנס השביעי את מיכלאנגלו לצייר את קיר המזבח של הקפלה הסיסטינית ולתאר בו את יום הדין. מיכלאנגלו צייר פרסקו המכיל 314 דמויות מאורגנות ל ...

                                               

תקרת הקפלה הסיסטינית

תקרת הקפלה הסיסטינית היא שמו של הפרסקו שבתקרת הקפלה הסיסטינית, שנהפך ברבות הימים לאחת מיצירות האומנות החשובות בתבל. את הפרסקו יצר הצייר, הפסל, המהנדס והאדריכל האיטלקי מיכלאנגלו בואונרוטי.

                                               

סקילתו של סטפנוס הקדוש (רמברנדט, 1625)

סקילתו של סטפנוס הקדוש הוא ציור שמן מאת הצייר ההולנדי רמברנדט משנת 1625. רמברנדט צייר אותו כשהיה בן 19, וזהו הציור הראשון בחתימתו. הציור מוצג כיום במוזיאון לאמנות יפה בליון, צרפת.

                                               

אנדרטה לזכר חללי המשחתת אילת

האנדרטה לזכר חללי המשחתת אילת בחיפה, היא אחד מאתרי הזיכרון ל-47 חללי אח"י אילת שטובעה בטילי ים-ים במים בינלאומיים בקרבת פורט סעיד ב-21 באוקטובר 1967.

                                               

אז בהר מור

אז בהר מור הוא פיוט מסוג "מחיה" בקדושתא לשחרית של יום הכיפורים, שנכתבה בידי רבי שלמה אבן גבירול. על פי מסורת קדומה של הפייטנים בקדושתאות לימים נוראים, הוקדשו שלושת החלקים הראשונים בקדושתא לשלושת האבות, ולכן המחיה, שהוא החלק השני, הוקדש ליצחק ועוס ...

                                               

ככלות ייני

השיר כתוב במשקל כמותי: שמונה תנועות בכל צלע לא כולל שוואים. המשורר פותח באמירה הומוריסטית כי כשיכלה יינו תרד עינו פלגי מים נחלי מים, ע״פ איכה ג, ובהמשך מקונן על הכחדת שבעים הגיבורים יין בגימטריה שבעים בידי תשעים שרים מים בגימטריה תשעים. השיר מסתי ...

                                               

כתר מלכות

כֶּתֶר מַלְכוּת היא יצירה פיוטית שלה מספר גרסאות שנכתבו על ידי מספר מחברים, חלקם מימי הביניים וחלקם מאוחרים יותר. את הפיוט קוראים ביום הכיפורים. הראשון שכתב את הפיוט הוא רבי שלמה אבן גבירול, אחריו חיבר הרדב"ז גרסה משלו, והאחרון שכתב את הפיוט הוא ...

                                               

שומרון קול תתן

שומרון קול תתן היא קינה שנכתבה על ידי וכלולה בסדר קינות לתשעה באב של האשכנזים והספרדים גם יחד. תוכנה הוא ויכוח בין שומרון וירושלים, בכינוייהן אהלה ואהליבה, את מי אירע אסון גדול יותר.

                                               

שופט כל הארץ

שופט כל הארץ הוא פיוט מסוג סליחה שיועד במקורו ככל הנראה לתפילת שחרית של יום הכיפורים. רבים מייחסים אותו לרבי שלמה אבן גבירול, אך יש שטענו שמחברו איננו אבן גבירול אלא הפייטן הצרפתי רבי שלמה בן אבון הנער.

                                               

שחר אבקשך

שַׁחַר אֲבַקֶּשְׁךָ הוא פיוט שחיבר הפייטן רבי שלמה אבן גבירול בן המאה ה-11. הפיוט אשר חובר כאחד מפיוטי הרשות לנשמת כל חי, מושר בקרב קהילות רבות בלחנים שונים.

                                               

שחר קמתי להודות

שחר קמתי להודות הוא פיוט מאת רבי שלמה אבן גבירול, שנאמר כחלק ממנהג הסליחות בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה בקרב יהדות אשכנז. ידוע גם בשם הפזמון החוזר שבו, נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי. תוכנו של הפיוט מבוסס על כך שבזמן שבו בית המקדש חרב, מילות התפילה והויד ...

                                               

שני זיתים

שני זיתים נכרתים הוא פיוט של ר שלמה אבן גבירול מסוג "מאורה", כלומר מיועד להיאמר בברכת יוצר המאורות לפני החתימה. הפיוט נהוג בשבת חנוכה בנוסח אשכנז המערבי והמזרחי, ובק"ק פוזנא אמרוהו גם בשבת שנייה של חנוכה ובשבת בהעלותך. על אף שרבי שלמה אבן גבירול ...

                                               

שפל רוח

שפל רוח הוא פיוט שחיבר רבי שלמה אבן גבירול המבטא את ענוות המשורר בעמדו מול בוראו, ואת השבח וההלל לבוראו. הפיוט מושר בקרב יהודי ספרד בתפילת שחרית של ראש השנה. המשורר מתאר את עצמו כשפל רוח וברך בעומדו מול הבורא, תחושת השפלות שבאה מתוך המחשבה על יחס ...

                                               

שפעת רביבים

שִׁפְעַת רְבִיבִים הוא אחד מפיוטי תיקון הגשם לשמיני עצרת מאת רבי שלמה אבן גבירול. בקרב יהדות ארצות האסלאם נהוג לשיר את הפיוט לפני תפילת מוסף בשמיני עצרת, כפתיחה לתיקון הגשם. הפיוט נכתב כקטע הראשון בקרובה לתפילת מוסף של שמיני עצרת, עבור ברכת מגן א ...

                                               

אור החיים (בני ברק)

שכונת אור החיים היא שכונה במזרח בני ברק, בין רמת אהרן לכביש 4. נקראת על שם רבי חיים אבן עטר, הידוע על שם ספרו אור החיים. השכונה נבנתה בשנות ה-90 של המאה ה-20 בשטחים שהיו בבעלות מוסדות סמינר אור החיים בבני ברק. בשכונה ישנם שלושה רחובות, רחוב נועם ...

                                               

בית הכנסת אור החיים (בני ברק)

בית הכנסת אור החיים בבני ברק הוא מרכז רוחני קהילתי לבני עדות המזרח במרכז רחוב רבי עקיבא בבני ברק. נקרא על שם רבי חיים אבן עטר, הידוע על שם ספרו אור החיים. בית הכנסת נוסד בשנות ה-50 על ידי משה פרדו ורפאל הלל, מייסדי מוסדות סמינר אור החיים בבני ברק ...

                                               

סמינר אור החיים

סמינר אור החיים הוא סמינר בית יעקב לבנות מעדות המזרח בבני ברק. נקרא על שם רבי חיים אבן עטר, הידוע על שם ספרו אור החיים. הסמינר נוסד בשנת 1953 על ידי הרב משה פרדו והרב רפאל הלל, בעידודם של החזון איש, הרב יעקב ישראל קניבסקי והרב עזרא עטיה. בתקופה ה ...

                                               

יחיאל מיכל מזלוטשוב

נולד בברודי בשנת התפ"ו. אביו, רבי יצחק מדרוהוביטש, התנגד תחילה לבעל שם טוב, אולם אחר כך הפך למעריצו ושלח אליו את בנו הצעיר, יחיאל מיכל, שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. מצד אביו היה מיוחס למשפחת רבנים וצדיקים גדולה. סבו היה רבי יוסף ספראווי ...

                                               

יצחק מדרוהוביץ

נולד לרבי יוסף ספראווידליוור מפיסטין שכונה "רבי יוסף איש אמת" וליענטה שכונתה "יענטה הנביאה" בצעירותו שימש כמגיד מישרים באוסטראה אז עדיין היה מתנגד לחסידות אך במשך כהונתו בדרוהוביץ הפך למעריצו ותלמידו של הבעש"ט בעקבות מעשה. בדרוהוביץ שימש כאב"ד רב ...

                                               

ישראל חריף מסטנוב

נולד לרב שלמה. סבו רבי אברהם מסטנוב היה רב מפורסם. נישא לבתו של רבי יחיאל ממיקולייב צאצא של רבי יחיאל מנמירוב שנרצח בפרעות ת"ח ות"ט. התפרסם כחריף ועל כן כונה כך. היה לוחם גדול נגד הפרנקיסטים שהתפשטו בזמנו ברחבי גליציה. במכתבו של רבי אריה לייב מבו ...

                                               

מנחם נחום מצרנוביל

רבי מנחם נחום היה מתלמידי הבעש"ט ומייסדה של חסידות צרנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: טשרנוביל, טאלנא, סקווירא, ורחמסטריבקא.

                                               

נחמן מקוסוב

נולד ליהושע, מובא כי היה אחיו של רבי יעקב מקוברין אבי רבי אהרן הגדול מקרלין. בתחילה היה ממתנגדיו של הבעל שם טוב, אך בהמשך נסע למזיבוז, שם התקרב לבעל שם טוב ונעשה מחוג תלמידיו. היה מראשי הקלויז בברודי שם התיידד עם רבי נחמן מהורדונקא. בהמשך עבר ללו ...

                                               

מאיר מרגליות

רבי מאיר מרגליות - י באייר התק"נ, 1790), היה מראשוני רבני תנועת החסידות ורבה של אוסטרוה, תלמיד הבעל שם טוב. נודע על שם ספרו ה"מאיר נתיבים".

                                               

בית הכנסת הגר"א (שערי חסד)

בית הכנסת, שנקרא על שם הגר"א מווילנה, שוכן ברחוב בר זכאי שבמרכז השכונה. הוא הוקם בעשור השני של המאה ה-20, סמוך למועד הקמת השכונה, על ידי המקובל הירושלמי הרב אפרים שמואל לרנר-פפרמן שלצורך כך התרים את תושבי השכונה הפרושים ההולכים בשיטת הגר"א. במשך ...

                                               

בית הכנסת הגר"א (תל אביב)

בית הכנסת הגר"א הוא בית הכנסת הליטאי הראשון בתל אביב. הוא נוסד בשנת תרצ"ד 1934 על ידי שני תושבי השכונה - הרב יוסף צבי הלוי, שהיה אב בית דין תל אביב, והרב אליהו לנדא, בן נינו של הגר"א מווילנה. בית הכנסת שימש מקום תפילה לתושבי השכונה והאזור שהתפללו ...

                                               

ידידי השכחת

"יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ" הוא פיוט אשר נכתב על ידי רבי יהודה הלוי. נהוגים לשורר פיוט זה בחלק מקהילות ישראל בעיקר בשביעי של פסח. הפיוט חובר על ידי רבי יהודה הלוי בשנת דתתקכ"א 1161. הפיוט נדפס בראשית המאה ה-21 בסידורים ובקובצי תפילה של עדות רבות, ונח ...

                                               

יה שמע אביוניך

יָה שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ היא פתיחה לסליחות הנאמרות במנחה של יום הכיפורים שחיבר רבי יהודה הלוי, הסליחה נאמרת בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה בעשרת ימי תשובה.

                                               

יום ליבשה

יוֹם לְיַבָּשָׁה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי לברכות קריאת שמע בשביעי של פסח, העוסק בעיקר בקריעת ים סוף. הפיוט זכה לתפוצה רבה וללחנים רבים והתקבל במנהגי התפילה באשכנז ומזרח אירופה, בקהילות הלדינו, בקהילות צפון אפריקה, בנוסח רומניא ועוד, ובנוסף ה ...

                                               

יום שבתון (פיוט)

הפיוט מביא את סיפור יונתו של נח השבה כשהיא מבשרת על סוף המבול ובפיה בדמותו של עלה זית כאות לכך שמצאה מנוח לכף רגלה. רבי יהודה הלוי מקשר בפיוט את היונה לנמשל - כנסת ישראל הנמשלת ליונה במדרש שיר השירים, ומוצאת מנוחה ביום השבת. "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת ל ...

                                               

יחד באורך

יַחַד בְּאוֹרְךָ הוא פיוט לחנוכה מאת רבי יהודה הלוי. הפיוט נועד להשתלב בברכת "יוצר אור", הברכה הראשונה טרם קריאת שמע שבתפילת שחרית, משום שהוא עוסק באור וברכת יוצר אור עוסקת אף היא בבריאת האור על ידי אלוהים. ייתכן שהפיוט נועד במקור להיאמר בשבת חנו ...

                                               

יעירוני רעיוני

השיר יעירוני רעיוני הוא שיר חצות שחיבר רבי יהודה הלוי. בשיר מתוארת תפילת חצות ליל שנעשית מתוך ערגה לקרבת ה, "לחזות בנועם ה ולבקר בהיכלו", ובה שוטח המתפלל את תחנוניו ואת שבח הבורא. העונג שלו בתפילתו כה גדול עד שהוא מבקש מהלילה להימשך ומהבוקר להתאח ...

                                               

מי כמוך ואין כמוך

מי כמוך ואין כמוך הוא פיוט מאת רבי יהודה הלוי המתאר בצורה פיוטית את סיפור מגילת אסתר. נהוג היה לומר פיוט זה בשבת זכור, בברכות קריאת שמע של שחרית לאחר הפסוק "מי כמכה באלים ה". בתקופה מאוחרת יותר הפסיקו רוב הספרדים לומר פיוטים בתוך ברכות קריאת שמע, ...

                                               

עבדי זמן

בשיר שני משפטים, הראשון מנוסח כפתגם והשני מנוסח כמסקנה וכמשאלה הנובעות מפתגם זה. השיר מתאר את האדם כעבד של הזמן; האדם מוגבל במגבלות הזמן הנשלט בידי האל. ריה"ל קובע כי רק על ידי עבדות האל, ניתן להשיג חופש משיעבוד זה. רעיון דומה כבר הוזכר במשנה במס ...

                                               

על אהבתך

תוכן הפיוט מדגיש את אהבתו של המשורר רבי יהודה הלוי ליום השבת, ומלווה בגעגועיו, ייסוריו וכיסופיו של המשורר לאהובו, שאינו מתגלה טרם זמנו. מאוחר יותר נוסף לפיוט בית נוסף העוסק בשבת שהמשורר מתייחס אליו בלשון זכר: "אשיר לך שבת שירי ידידות.", ובחלק מהג ...

                                               

עפרה תכבס

עפרה תכבס הוא שיר אהבה קצר מאת רבי יהודה הלוי. המשורר מתאר כיצד אהובתו היפה תכבס בגדיה בדמעותיו, ותייבשם בזוהר יופייה. היא אינה נזקקת למי מעיינות לכביסה, ואינה נזקקת לשמש כדי ליבש את הכבסים.

                                               

אורות האמונה

אורות האמונה הוא ספר מכתבי הראי"ה קוק, העוסק ביסודות האמונה הישראלית. החיבור נערך בידי הרב משה גורביץ, מתלמידי הרב קוק והרב הנזיר, והוא נדפס לראשונה בשנת התשמ"ה.

                                               

אורות הראי"ה

אורות הראי"ה הוא ספר מכתבי הראי"ה ובו "פרקים אישיים וכלל ישראליים" מכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק הספר נערך על ידי הרצי"ה קוק ויצא לאור לראשונה בשנת התש"ל. הספר נכלל בסדרת ספרי הרב קוק שבהוצאת מוסד הרב קוק בה הוא נדפס באותו כרך יחד עם אורות התורה, ...

                                               

אורות התפילה

אורות התפילה הוא ספר העוסק בהסברה עיונית והדרכה מעשית לתפילה. הספר הוא לקט מתוך כתבי הראי"ה קוק שנלקט ונערך על ידי תלמידו הרב משה צבי נריה. בפרק המבוא לספר ישנו תיאור העוסק בתפילתו של הראי"ה עצמו, תחת הכותרת "וכך היה מתפלל".

                                               

אורות ישראל (ספר)

אורות ישראל הוא ספר מכתבי הראי"ה קוק בן תשעה פרקים אודות כנסת ישראל ועם ישראל, בהיבטים שונים. החיבור נערך בידי הרצי"ה קוק, בנו של הרב קוק, והחל מן המהדורה השנייה נדפס בתוך ספר אורות. בספר נבחנות סוגיות מרכזיות הנוגעות לעם ישראל ושאר העמים, דוגמת ...

                                               

ארץ חפץ

הרב ישעיהו שפירא הוציא לאור את הספר לראשונה בשבט התר"צ 1930. מיד לאחר מכן או במקביל, נדפס הספר בשנית ב"מהדורה שנייה ומתוקנת", ובראשה הובהר כי תוכנה נלקט "מתוך הספרים וכתבי היד" של הרב קוק. במהדורה השנייה נוספו 11 פרקים: חמישה פורסמו לראשונה מתוך ...

                                               

חבש פאר

חֵבֶשׁ פְּאֵר הוא חיבור הלכתי והגותי של הראי"ה קוק, שעוסק בחשיבות מצוות הנחת תפילין, ובעיקר חובת הנחתן במקומן הנכון והמדויק. הספר נדפס לראשונה בעילום שם המחבר בוורשה התרנ"א. זהו הספר הראשון שחיבר והוציא לאור הרב קוק, בהיותו בן 26 ורבה של העיירה ז ...

                                               

חזון הגאולה

חזון הגאולה הוא חיבור מכתבי הראי"ה קוק בן חמישה מדורים, בו מובאים מאמרים, אגרות וכרוזים אודות ארץ ישראל, גאולת עם ישראל, יישוב ארץ ישראל ועוד. הקובץ יצא לאור בשנת התש"א, בעריכת הרב מאיר בר-אילן והרב יהושע הוטנר.