ⓘ Free online encyclopedia. Did you know? page 29




                                               

תהילים כ"ז

לדוד ה אורי וישעי הוא מזמור מספר תהלים, פרק כ"ז, ונוהגים לאומרו ברוב קהילות ישראל בסיום תפילת שחרית וכן מנחה או ערבית, מתחילת חודש אלול עד יום הושענא רבה.

                                               

תהילים כ"ח

המזמור נחלק לשלושה חלקים: פסוקים א -ב: בכותרת המזמור מבקש המשורר מה לקבל את תפילתו. חלקו השני מפסוק ג- ה מופיעה תפילת המשורר נגד אויביו ובחלקו השלישי, פסוקים ו-ט מודה המשורר לה כי שמע את תפילתו.

                                               

תהילים כ"ט

מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה בְּנֵי אֵלִים הוא המשפט הפותח בספר תהילים פרק כ"ט, הוא מזמור שבח לה. המזמור מצא מקום חשוב בליטורגיה היהודית. חוקרים משערים כי הוא שאוב משירת עמי המזרח הקדום ומצויים בו שרידים של מיתולוגיה אלילית קדומה.

                                               

תהילים ל"ד

תהילים ל"ד הוא המזמור השלושים וארבעה בספר תהילים. מזמור זה הוא אחד משלושה עשר המזמורים המשלבים בכותרתם אזכור לאירועים הקשורים בחייו של דוד. המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים במילה דוד. המזמור בנוי מאכרוסטיכון אלפביתי והחל מפסוק ב ועד פסוק כ"ג ...

                                               

תהילים ל

מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד הוא מזמור המופיע כפרק ל בספר תהילים והוא מיוחס לדוד המלך ויועד לשירה בזמן חנוכת בית המקדש הראשון שנבנה בסופו של דבר על ידי בנו שלמה המלך. המזמור היה נאמר בעת שירת הלוויים בבית המקדש בימי חנוכת הבית. ונוהגי ...

                                               

תהילים ל"ו

יש הסוברים כי מזמור זה שייך לספרות החכמה מעצם עיסוקו של השיר בתכונותיהם של הצדיק והרשע. אחרים סוברים כי זוהי קינת יחיד והם נאחזים בשלושת הפסוקים האחרונים בהם מבקש בעל המזמור עזרה מהאל שיציל אותו מהרשעים המבקשים את רעתו. יש מי ששייכו מזמור זה לקבו ...

                                               

תהילים מ"ה

על פי כותרת המזמור, כתיבת המזמור מיוחסת לבני קורח. מזמור זה הוא מזמור שבח לה ומסווג כמזמור מלך. יש שסברו כי שושנים הם כלי הנגינה שבהם נגנו בעת קריאת השיר וייתכן כי זהו שמה של היצירה אשר נוגנה. ר ישראל נגארה פירש כי השושנים הנזכרות בכותרת הם מטאפו ...

                                               

תהילים מ"ז

תהילים מ"ז הוא המזמור ה-47 בספר תהילים. מזמור זה הוא אחד מעשרת המזמורים שנכתבו על יד בני קורח, והוא פותח במילים: "לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר. כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה".

                                               

תהילים נ"ז

תהילים נ"ז הוא המזמור ה-57 בספר תהילים. זהו הפרק ה-58 על פי המספור הקיים בתרגום השבעים ובוולגטה. זוהי תפילתו של היחיד הנס מאויביו ומבקש את ישועתו של האל.

                                               

תהילים נ"ח

תהילים נ"ח הוא המזמור ה-58 בספר תהילים. זהו מזמור תוכחה בו מבקש בעל המזמור נקמה. המשורר נוזף באויביו ומקללם.

                                               

תהילים נ"א

כותרתו של המזמור: "לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד" מופיעה בראשם של תשעה מזמורים ביניהם מזמור זה ומיוחסת לדוד. המשכה של הכותרת מכוון לאירועים מחיי דוד ויש הסוברים כי זהו פרט אוטוביוגרפי בו דוד מתוודה על חטאו בבת שבע כאשר בא אליו נתן הנביא. מנגד יש ...

                                               

תהילים נ"ב

תהילים נ"ב הוא המזמור החמישים ושתיים בספר תהילים. אחד מתוך תשעה מזמורים הנפתחים ב"למנצח משכיל לדוד" כלומר זהו מזמור שתכליתו להשכיל ונכתב בידי דוד המלך. המזמור מתאר דברים את האירועים שקראו לאחר שברח אל נוב בבורחו משאול המלך.

                                               

תהילים נ"ד

תהילים נ"ד הוא המזמור ה-54 בספר תהילים. המזמור הוא אחד משלושה עשר מזמורים בעלי כותרת היסטורית, שמטרת ללמדם דברי השכל כלומר מוסר.

                                               

תהילים נ"ה

לאחר שצבאו של דוד ניצח את צבאו של אבשלום ועבר את הירדן במסעו חזרה לירושלים בקש שמעי את סליחתו של דוד על מעשהו. המקרא מספר ששמעי בא לפני דוד ועמו כאלף איש, דבר המלמד על חשיבותו של שמעי בקרב בני שבטו. גם כאן בקש אבישי בן צרויה ששמעי יענש על העלבונו ...

                                               

תהילים ס"א

תהילים ס"א הוא המזמור ה-61 בספר תהילים. מזמור זה מבטא את תפילתו של היחיד הקורא לה. בתחינתו לאל מבקש בעל המזמור שה יגן עליו. בהמשך המזמור מבקש בעל המזמור כי האל יגן על המלך ועל שלטונו.

                                               

תהילים ע

יש המחלקים את המזמור לשלושה חלקים. חלקו הראשון, פסוק ב, מביע את זעקתו הדחופה של בעל המזמור לה שיצילו. חלקו השני של המזמור בפסוקים ג - ה מבקש המשורר לשכנע את האל: הצלת המשורר תביא בושה על אלה המבקשים ברעתו ושמחה וששון לאוהביו. חלקו השלישי בפסוק ו ...

                                               

תהילים ע"א

יש המחלקים את המזמור לשני חלקים כאשר כל חלק, כולל בתוכו חלקי משנה. בחלקו הראשון פס א-י"ג של המזמור פונה בעל המזמור אל ה שיצילו ומבקש ממנו שלא ישליכו לעת זקנה. בפסוקים א-ג מצהיר המשורר על ביטחונו בה. חסות המשורר בה לדברי המשורר קיימת בו עוד בזמן ש ...

                                               

תהילים ע"ח

תהילים ע"ח הוא המזמור ה-78 בספר תהילים. מזמור זה משתייך לקובץ מזמורי אסף ונפתח בביטוי "מַשְׂכִּיל לְאָסָף". המזמור הוא השני באורכו מכלל הפרקים בספר תהילים. אופיו של המזמור הוא לאומי והיסטורי. משורר תהילים סוקר אירועים מכוננים בתולדות עם ישראל: מה ...

                                               

תהילים פ

מזמור פ הוא מזמור מלך. במזמור משולבים זיכרונם של אירועים היסטוריים בתולדות עם ישראל, כיבוש הארץ וזאת לפי תיאורה של הגפן המתפשטת לכל עבר וכובשת כל חלקה טובה, בפסוקים ט- י: ט גֶּפֶן, מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ; תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם, וַתִּטָּעֶהָ. י פִּנִּ ...

                                               

תהילים פ"ג

שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, הוא פרק פ"ג בספר תהילים והמזמור ה-93 בו, הפותח במילים אלו. המזמור הוא האחרון מתוך 11 פרקים רצופים המיוחסים לאסף בן ברכיהו הלוי – ראש המשוררים במקדש בימי דוד המלך. זהו גם המזמור האחרון בחלק שמהמקור ...

                                               

תהילים פ"ז

תהילים פ"ז הוא המזמור השמונים ושבעה בתהילים. משורר תהילים שר בשיבחה של ציון. במזמור שזורים כמה סגנונות שירה כהמנון ויסודות אחרים המופיעים בקובץ תהילים.

                                               

תהילים פ"ח

המזמור הוא קינת יחיד, אך לא ניתן לזהות מדוע כואב המשורר אך יש הטוענים כי המקונן סובל ממחלה אנושה. אחרים מבקשים את סבלו בהתרחקות מכריו או סבל נפשי שהוא מנת חלקו.

                                               

תהילים צ

בעל המזמור פונה לה ואומר לו כי היו זמנים בהם הגן על עמו ללא הפסק. את ההגנה הוא מדמה לבית שמיטיב ומגן על הגרים בו: "אֲדנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדר וָדר". הפסוק כתוב בלשון עבר, ולכן ייתכן כי המזמור מספר אודות תקופה בה נעדרה הגנתו של האל ...

                                               

תהילים צ"א

תהילים צ"א, הוא מזמור צ"א בספר תהילים, המכונה שיר של פגעים בתלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ט"ו, עמוד ב, ונקרא גם "יושב בסתר" על פי הפתיח של המזמור "יֹשֵׁב, בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן; בְּצֵל שַׁדַּי, יִתְלוֹנָן". מזמור זה נחשב כ מזמור שמירה, ונאמר כסגולה להצ ...

                                               

תהילים צ"ב

"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" הוא מזמור צ"ב בספר תהילים הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט לכה דודי. הוא נאמר גם בתפילת שחרית של שבת ושל חגים.

                                               

תהילים צ"ג

תהילים צ"ג הוא המזמור ה-93 בספר תהילים ומכונה גם, על שם הפסוק הפותח אותו: "ה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ". מזמור זה משמש כשיר של יום שישי והוא אחד משלושה מזמורי תהילים המתחילים במילים ה מָלָךְ.

                                               

תהילים צ"ה

לְכוּ נְרַנְּנָה הוא פרק צ"ה בספר תהילים. המזמור פותח את סדרת ששת מזמורי הגאולה. מנהג קהילות רבות בישראל לומר מזמור זה בקבלת שבת.

                                               

תהילים צ"ז

מזמור זה שייך לסוג הנקרא מזמור המלכת מלך. לשיטתו של חוקר המקרא הנורווגי זיגמונד מובינקל, לסוגה זו של מזמורים שייכים חמישה מזמורים: תהילים מ"ז, צ"ג, צ"ו - צ"ט. מקורם של מזמורים אלו בטקסי פולחן חגיגיים שהתקיימו בראש השנה ובהם הציגו את המלכת האל בלי ...

                                               

תהילים צ"ח

תהילים צ"ח הוא המזמור ה-98 בספר תהילים. המזמור מתאר כיצד יכריזו על המלכתו העתידית של ה לעיני העולם כולו. מזמור זה נקרא בלטינית Cantate Domino.

                                               

תהילים צ"ט

המזמור מתאר את מלכות ה בעולם ובכך דומה למזמורי המלכה נוספים בספר תהלים, אך הוא חריג כיוון שהוא מתמקד בקשר בין ה לעם ישראל. בעוד במזמורים אחרים מוזכר שה משליט צדק ומישרים בעולם מזמור צ"ו, צ"ח, במזמור זה מוזכר שהוא משליט אותם בעם ישראל בלבד פסוק ד. ...

                                               

תהילים ק

מִזְמוֹר לְתוֹדָה הוא המזמור ה-100 בספר תהילים. המזמור נאמר כתפילת הודיה ועל פי חלק מן המסורות נאמר בבית המקדש בשעת הקרבת קרבן תודה. המזמור נאמר כמעט מדי יום בתפילת שחרית כחלק מפסוקי דזמרא. מזמור זה חותם את ששת מזמורי הגאולה.

                                               

תהילים ק"א

תהילים ק"א הוא המזמור ה-101 בספר תהילים. המזמור הוא חלק ממזמורי החכמה – הוא עוסק במשפט ומתאר את עדיפות הצדיק על פני הרשע.

                                               

תהילים ק"ד

ברכי נפשי הוא מזמור ק"ד בתהילים העוסק בגדולת אלוהים בורא העולם בכך שהוא נותן מזון לכל הבריות, כמו כן מפרט המזמור מקצת משבחי האל במעשה הבריאה כולה. אחד מפסוקיו של המזמור שנתפרסמו הוא פסוק כ"ד מה רבו מעשיך ה כולם בחכמה עשית. לפי חוקרי המקרא, יש קרב ...

                                               

תהילים ק"ז

מזמור קיבוץ הגלויות, או המזמור של ארבעה צריכים להודות הוא פרק ק"ז בתהילים. הפרק פותח את החלק החמישי של ספר תהלים לפי חלוקת המסורה. יש מפרשים מזמור זה כהודיה פרטית של אנשים שהיו בצרה. ויש מפרשים מזמור זה כשיר נבואי, כהודיה לה על קיבוץ הגלויות מהגל ...

                                               

תהילים ק"י

חוקרים סוברים כי זהו מזמור מלך. לשיטתם חובר המזמור לכבוד הכתרתו. יש הסוברים כי זהו מזמור נבואי המנבא את ניצחונו של המלך במלחמה. אחרים טוענים כי זוהי נבואה למלך בעת עלייתו למלוכה.

                                               

תהילים קי"א

תהילים קי"א הוא המזמור ה-111 בספר תהילים. המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה להלל את ה: הַלְלוּ-יָהּ.

                                               

תהילים קי"ב

מזמור קי"ב כמזמור קי"א בנוי מאקרוסטיכון ונחלק לפיו: חלקו הראשון, אותיות א-ב משמש ככותרת המציגה את "יָרֵא אֶת-ה" אשר טוב לו. חלקו השני, אותיות ג-ו מתארים במה התברך הצדיק ויָרֵא אֶת-ה. חלקו השלישי מהאות ז- נ מציג את מעשיו של היָרֵא אֶת-ה וחלקו הרבי ...

                                               

תהילים קי"ג

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה הוא פרק קי"ג מספר תהילים, הפותח במילים אלו. בליטורגיה הנוצרית הוא מוכר גם בשם Laudate pueri, על שם המילים הראשונות בו בתרגום הלטיני. המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה להלל את ה, הַלְלוּ-יָהּ.

                                               

תהילים קי"ד

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל הוא מזמור קי"ד בתהילים. מזמור זה נכלל במזמורי ההלל, אשר מורכב מהמזמורים קי"ג-קי"ח בספר תהילים. כמו כן, הוא חותם את תפילת ערבית של ליל פסח, ומשמש כשיר של יום כמנהג הגר"א ליום טוב ראשון של פסח. המזמור מתאר את התנהגות הבריאה בזמן ...

                                               

תהילים קי"ז

תהילים קי"ז הוא המזמור ה-117 בספר תהילים. מזמור זה הוא הקצר ביותר בקובץ תהילים. המזמור בעל שני פסוקים בלבד והוא הפרק הקצר ביותר במקרא. המזמור מדבר בשבחו של ה על החסד אשר הוא מרעיף על עמו. המזמור הוא אחד מקובץ מזמורי ההלל בתהילים.

                                               

תהילים קי"ט

אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הוא מזמור קי"ט בספר תהילים, ונקרא גם תְּמַנְיָא אַפֵּי או אלפא ביתא על שם מבנהו, הוא המזמור הארוך ביותר בספר תהילים והפרק הארוך ביותר בתנ"ך.

                                               

תהילים ק"כ

המזמור עוסק בתחינתו של משורר תהילים אל ה בבקשה שיציל אותו מהשקרים והרמאויות של שכניו, אנשי מֶשֶׁךְ ואהלי קֵדָר. משורר המזמור מסיים באמירה כי הוא רוצה שלום אך שכניו רוצים מלחמה. ניתן לפרש כי בעל המזמור נתון בצרה וקורא לה שיצילו, ומזמור זה הוא מזמו ...

                                               

תהילים קכ"א

תהילים קכ"א הוא המזמור ה-121 בספר תהילים. הוא פותח במילים: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. נחשב כמזמור של זעקה ותחינה, והוא נאמר בעת צרה. המזמור הוא חלק מחמישה עשר שירי המעלות המופיעים בתהילים, והיחיד ביניהם ש ...

                                               

תהילים קכ"ב

יש המחלקים את המזמור כך: פסוק א משמש כמבוא וכל צמד פסוקים הבאים אחרי כותרת המזמור משמשים כחלק. מפסוק א משמש ככותרת מבוא למזמור. לדעת רבי משה הכהן אבן גיקטילה, המזמור חובר על ידי דוד כדי שיושר בעת בניית בית המקדש. הקושי העולה מהפסוק הוא התיבה: "לד ...

                                               

תהילים קכ"ג

תהילים קכ"ג הוא המזמור המאה העשרים ושלושה בקובץ תהילים. המזמור שייך לקובץ שירי המעלות. מזמור זה הוא מהקצרים בספר תהילים.

                                               

תהילים קכ"ד

מזמור קכ"ד הוא מזמור תודה לאומי. בעל המזמור מהלל ומשבח את ה שהושיע את עמו, ומברכו. יש המתארכים את זמנו של המזמור לימי בית המקדש השני. אלה סבורים כי אויבי ישראל הנזכרים במזמור אלה הבבלים שלא הצליחו בהשמדת עם ישראל.

                                               

תהילים קכ"ה

תהילים קכ"ה הוא המזמור ה-125 בספר תהילים. המזמור הוא חלק ממחזור של חמישה עשר שירי המעלות והוא פותח במילים: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: הַבֹּטְחִים בַּה כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב". תכלית המזמור היא בקשת משורר תהילים מהאל שייטיב עם הצדיקים ...

                                               

תהילים קכ"ו

תהילים קכ"ו הוא מזמור בספר תהילים הפותח במילים: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים ". משורר התהילים מתפעל משיבת הגולים לארץ ישראל ואף רומז כי על אף הקשיים שחווים הגולים בהווה, מובטח להם עתיד יותר טוב במולדתם. מש ...

                                               

תהילים קכ"ח

תהילים קכ"ח הוא המזמור ה-128 במספר בספר תהילים. המזמור הוא חלק מקובץ שירי המעלות ומבחינה סגנונית נחשב למזמור חכמה. תכלית המזמור היא פנייה לנמען אנושי ופירוט מיהו האדם המאושר לדידו של מחבר המזמור.

                                               

תהילים קכ"ט

מזמור זה הוא מזמור בקשה מה שינקום באויבי ישראל. המזמור נחלק לשני חלקים. חלקו הראשון, פסוקים א -ג מספר בעל המזמור את קורות ישראל וכיצד ניצל מאויביו. בחלקו השני של המזמור, בפסוקים ד- ח מבקש המשורר כי ישלם לאויבי ישראל. המזמור כתוב בגוף שלישי ולשונו ...