ⓘ Free online encyclopedia. Did you know? page 139




                                               

מגדלי הצעירים

מגדלי הצעירים הם צמד גורדי שחקים המיועדים למגורים בדרך בגין בתל אביב-יפו. בנייתם החלה בשנת 2012 וצפויה להסתיים ב-2021. גובהו של המגדל המערבי הוא 170 מטרים, והמזרחי בגובה 150 מטרים. המגדל הגבוה כולל 46 קומות, בעוד הנמוך מתנשא לגובה של 40 קומות.

                                               

מגדלי תוצרת הארץ

מגדלי תוצרת הארץ או מגדלי ToHa ‏ הם זוג מגדלי משרדים, האחד קיים בשטח והשני בבנייה. המגדלים נבנים במפגש הרחובות דרך השלום, רחוב יגאל אלון ורחוב תוצרת הארץ בתל אביב, סמוך לתחנת רכבת השלום. מתחם המגדלים משתרע על 17 דונם. המגדל הראשון מתנשא לגובה 29 ...

                                               

מתחם חסן ערפה

מתחם חסן ערפה הוא אזור תעסוקה במרכז העיר תל אביב הכלוא בין הרחובות דרך בגין ממערב, יצחק שדה מצפון, המסגר ממזרח ודוד חכמי בדרום, שעובר החל משנת 2011 תהליך של התחדשות עירונית הכולל פינוי, הריסה, איחוד וחלוקה מחדש של מגרשים.

                                               

תאומי רובינשטיין

תאומי רובינשטיין הם צמד גורדי שחקים ומגדלי משרדים, שמוקמים במתחם חסן ערפה במרכז תל אביב. בנייתם החלה וצפויה להסתיים ב-2021. כל אחד מהמגדלים יכיל כ-33 קומות שייתנשאו לגובה של כ-145 מטרים. בסמוך לצמד המגדלים תוקם תחנת קרליבך, שתשמש את הקו האדום והק ...

                                               

גלריה דבל

גלריה דבל היא גלריה לאמנות שפעלה בירושלים בין השנים 1973–1990. הגלריה הציגה בכ-200 תערוכות של אמנים ישראלים ובינלאומיים, שהפכו את הגלריה למוסד תרבות מרכזי בירושלים. חשיבותה של הגלריה הייתה, לצד הצגת אמנים מוכרים, גם בתמיכה באמנים שוליים באותה עת. ...

                                               

בית האמנים בירושלים

בראשית המאה ה-20 היה הבית משכנו של "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות", שנוסד ב-1906. במהלך השנים גדל מספר התלמידים במוסד, הוקם מבנה חדש מאחורי המבנה המרכזי והמבנה המרכזי הפך ל"בית הנכות בצלאל". בשנת 1965 הוקם מוזיאון ישראל, אוסף האומנות של ב ...

                                               

ביתא ירושלים

ביתא ירושלים הוא מרכז רב-תחומי לתרבות, אמנות חזותית ומלאכות יד המופעל על ידי עיריית ירושלים ופועל בשיתוף פעולה עם התושבים. המרכז הוקם בשנת 2014 בתוך הבניין ההיסטורי המשופץ של בתי סיידוף ברחוב יפו 155 בירושלים בסמוך אל שוק מחנה יהודה. המקום הוקצה ...

                                               

גלריה נורה

גלריה נורה היא הגלריה הראשונה בירושלים, ואחת מהגלריות הראשונות בישראל. נורה וילנסקי הייתה יוזמת ומקימת הגלריה. היום מנהלת אותה בתה, דינה חנוך.

                                               

גלריה אלון שגב

גלריה אלון שגב היא גלריה לאמנות שנוסדה בשנת 2000 בתל אביב-יפו. גלריה אלון שגב נפתחה בשנת 2000 בחלל בבניין שדרות שאול המלך 23. בשנת 2009 עברה הגלריה לחלל חלל ששכן בשדרות רוטשילד מס 6. באוגוסט 2018 עברה הגלריה לחלל בן כ-400 מ"ר בדרום תל אביב-יפו, ב ...

                                               

גלריה אלפרד

הגלריה הוקמה בשנת 2005 על ידי 14 אמנים שותפים כעמותה במטרה לאפשר את הצגת יצירותיהם. היא נקראת על שמו של אלפרד הכט 1991-1907, אספן אמנות ובן משפחתה של אחת מחברות הגלריה, ברחוב פלורנטין מס 13 בתל אביב-יפו. בתחילת דרכה הגלריה הציגה תערוכות של חברי ה ...

                                               

בית האמנים תל אביב

בית האמנים תל אביב ע"ש יוסף זריצקי הוא קומפלקס גלריות וסדנאות אמנות במרכז תל אביב. הקומפלקס כולל בתוכו 6 גלריות ומספר סדנאות ציור והדפס, את משרדי אגודת הציירים והפסלים לתל אביב והמרכז וחנות לחומרי אמנות. בית האמנים שוכן ברחוב אלחריזי 9 ופועל בחסו ...

                                               

גלריית בלייכר

בלייכר נולד בפולין, בשנות העשרים היגרה משפחתו לגרמניה ובשנת 1933, עם עליית היטלר לשלטון, עלה עם אשתו לארץ. כמה שנים לאחר עליית הזוג ארצה, בהיותו של בלייכר חובב אמנות, הוא פתח את גלריית י"מ בלייכר ברחוב בן-יהודה 6 שבתל אביב, גלריה אשר התקיימה עד ת ...

                                               

גלריה גבעון

גלריה גבעון היא גלריה לאמנות מודרנית ישראלית בתל אביב, שהוקמה ב-1975 על ידי שמואל גבעון ומנוהלת כיום על ידי נעמי גבעון ונורית וולף, בנותיו.

                                               

גלריה דביר

גלריה דביר, נוסדה ב-1982 על -ידי דביר אינטרטור. הגלריה מציגה אמנים ישראלים: נלי אגסי, דור גז, שי-לי הורודי, יהודית לוין, מתן מיטווך, משה ניניו, מירי סגל לצד אמנים בינלאומיים: אדל אבדסמד, לטיפה אשקש, מירוסלב בלקה, דגלאס גורדון, סיימון פוגיווארה, ל ...

                                               

הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר

הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר היא גלריה השוכנת בכיכר אנטין באוניברסיטת תל אביב ברמת אביב, ומנוהלת על ידי הפקולטה לאומנות ע"ש יולנדה ודוד כץ. מבנה הגלריה הנוכחי תוכנן על ידי האדריכלים דן איתן וברכה ומיכאל חיוטין והוא נחנך בדצמבר 1988 ...

                                               

גלריית המשאבה

גלריית המשאבה היא גלריה ציבורית לאמנות, בפורמט גלריית חלון, הפועלת תחת מרכז קהילתי הגר"א 28 בתל אביב-יפו. הגלריה נהגתה על ידי יאשה רוזוב ועברי באומגרטן בשנת 2016 במסגרת תחרות לחדשנות עירונית של קרן בלומברג של מייקל בלומברג ושל עיריית תל אביב-יפו. ...

                                               

זומר אמנות עכשווית

גלריה זומר מייצגת ומציגה אמנים ישראלים ובינלאומיים. בגלריה שני חללי תצוגה - החלל המרכזי וחדר פרויקטים שמטרתו להציג אמנים צעירים ולהזמין אוצרים צעירים לאצור פרויקטים ותערוכות מיוחדות. בנוסף לתצוגת תערוכות יחיד וקבוצתיות הגלריה מארגנת ומארחת הרצאות ...

                                               

מונטיפיורי מכירות פומביות

בית המכירות מונטיפיורי נוסד בתחילת שנת 2005 על ידי יובל בן שלוש יחד עם יורם וקשלק ויעקב גילדור. בית המכירות עוסק במכירת אמנות ישראלית עכשווית וצעירה, לצד יצירות של אמנים מבוססים. בית המכירות החל את פעילותו ברחוב מונטיפיורי 36, בבניין בו שכן קודם ...

                                               

מרכז אדמונד דה רוטשילד

מרכז אדמונד דה רוטשילד הוא מרכז אמנות ותרבות בשדרות רוטשילד בתל אביב המאפשר לסטודנטים, מרצים, ואנשי אקדמיה להציג את יצירתם. את המרכז ייסדה קרן רוטשילד קיסריה.

                                               

גלריה נגא

גלריה נגא לאמנות עכשווית או גלריה נגא היא גלריה לאמנות בתל אביב-יפו. גלריה נגא נוסדה בשנת 1990 בהרצליה. בשנת 1994 הועברה הגלריה לתל אביב-יפו ומוקמה בחלל ששכן בקומת הקרקע של בניין ברחוב דיזנגוף מס 34. בשנת 2002 עברה הגלריה לחלל ברחוב אחד העם 60, א ...

                                               

גלריה רוזנפלד

גלריה רוזנפלד היא גלריה לאמנות השוכנת בקריית המלאכה בתל אביב-יפו. גלריה זו היא אחת מן הגלריות המסחריות הוותיקות בישראל. גלריה רוזנפלד הוקמה בשנת 1952 על ידי אליעזר רוזנפלד, אספן אמנות וסוחר אמנות, והפכה לאחת מן הגלריות המצליחות בשנות החמישים ושיש ...

                                               

גלריה שלוש

גלריה שְלוּש הוקמה בנווה צדק ב-1985 על ידי נירה יצחקי. מאז 1989 שכנה ברחוב חיסין בתל אביב. באוקטובר 2010 השיקה הגלריה מתחם תרבות ב"בנין התאומים" ברחוב מזא"ה 7. כיום, חלל התצוגה של גלריה שלוש הוא חלל התצוגה הפרטי הגדול בתל אביב. גלריה שלוש פועלת מ ...

                                               

אולם (בית המקדש)

רוחבו ממזרח למערב: בבית ראשון: 10 אמות בבית שני: 11 אמה 16 אמה יחד עם כותלו המזרחי, וכן הוא יהיה בבית שלישי. אורכו מצפון לדרום: בבית שני: 100 אמה. בבית ראשון: 20 אמה במקדש שני - משני צידי האולם, לקחו 15 אמות מכל צד, וקבעו במקומות שלקחו את בית החל ...

                                               

אחורי בית הכפורת

אחורי בית הכפורת, הוא שמו של השטח המערבי ביותר של העזרה בבית המקדש, הנמצא מאחורי ההיכל וקודש הקדשים. בבית המקדש השני תחומיו היו 11 האמות שבין הקיר המערבי של העזרה לבין הקיר המערבי של התאים.

                                               

בין האולם ולמזבח

רחבו ממזרח למערב: בבית שני: 22 אמות בבית ראשון: 26 אמות ארכו היה 135 אמות. בחלק הדרומי של האזור, היה הכיור. בחלקו המערבי היו שתים עשרה מדרגות, שהובילו אל האולם וההיכל. בחלקו המזרחי של האזור, היו שני שולחנות: אחד מכסף ואחד משיש. על שולחן הכסף שמו ...

                                               

בית החליפות

בית החליפות היה מקום באולם של בית המקדש השני, שהיה משמש לאחסון סכיני השחיטה. מקום זה היה אחד מההבדלים בין בית המקדש הראשון לבית שני, שכן הוא היה ממוקם בתוספת של 15 אמות מצפון ו-15 מדרום, שהיה האולם עודף על ההיכל - תוספת שלא הייתה קיימת במקדש הראש ...

                                               

בית המוקד

בית המוקד היה בית גדול בעל גג דמוי כיפה עגולה. שחציו נחשב "חול" וחציו נחשב "קודש". על גג בית המוקד היה אחד ממוקדי השמירה של הכהנים במקדש. את החלוקה בין הקודש לחול, הסבירו מפרשי המשנה בדרכים שונות. לפי הרמב"ם, מבנה בית המוקד היה מחוץ לחומת העזרה, ...

                                               

בית המטבחיים

בית המטבחיים הוא מקום בבית המקדש, בצפון העזרה, אשר בו שחטו את הקרבנות והכינו אותם להקרבה על מזבח העולה. בית המטבחיים היה ממוקם בין מזבח העולה לקיר הצפוני של העזרה, כדי לאפשר שחיטת קדשי קדשים, והוא כלל, מדרום לצפון: שתי שורות של ארבעה עמודים, ולפנ ...

                                               

ההיכל

בבתי המקדש אורכו של ההיכל היה 40 אמות ורוחבו 20 אמות. בין ההיכל, שהוגדר כקודש, ובין הדביר, שהוגדר קודש קודשים, הייתה מחיצה. במשכן הייתה זו הפרוכת. בבית ראשון נבנה במקום קיר שנקרא אמה טרקסין, ובבית שני, כאשר ההיכל היה גבוה מכדי לאפשר בניית קיר בעו ...

                                               

החיל

חיל חֵיל וגם חֵל מוזכר במקרא יחד עם חומה, כחלק ממערכת הביצורים של העיר. התרגומים ומפרשי ימי הביניים מפרשים המונח חֵל כחומה נמוכה ליד החומה הגבוהה או כחפיר שליד החומה או כשטח ריק הנמצא בסמוך לחומה.

                                               

העזרה

הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש. ממדיה של העזרה – 187 אמות לאורך, 135 אמות לרוחב. מקור השם עזרה הוא משום ש"משם עזרה באה לעולם", שנאמר: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ, וכל הבא להתפלל שם בלב שלם נעזר בה אלוהיו הרד"ק בס ...

                                               

יכין ובועז

יָכִין ובֹּועַז הם שמות שני עמודי הנחושת שלפי המקרא הקים שלמה המלך בפתח בית המקדש הראשון. בבתי כנסת רבים, בנויים ליד ההיכל עמודים עיטוריים המזכירים את יכין ובועז.

                                               

כבש (מזבח)

כבשׁ המזבח היה מבנה מדרוני בצידו הדרומי של מזבח העולה ששימש לעליה על המזבח וירידה ממנו. היות שקיים איסור לעלות על המזבח במדרגות כי בהרמת הרגליים והפשלת הבגדים יש חוסר צניעות מסוימת הנוגדת את קדושת המקום. בשני צידי הכבש נבנו שני כבשים קטנים, אחד מ ...

                                               

כיור (כלי המקדש)

הכיור הוא אחד מכלי המשכן ובית המקדש, ששימש את הכהנים לרחוץ במימיו את כפות ידיהם ורגליהם לפני הכניסה למקדש ותחילת העבודה. רחיצה זו נקראת בלשון חז"ל גם קידוש ידיים ורגלים.

                                               

לשכות העזרה

לשכות העזרה היו מקומות בעזרה, בחצר בית המקדש מקום בו היו הטהורים מבני ישראל רשאים להיכנס לתחומו. היו שש לשכות, שלוש בצפון ושלש בדרום. במבנה בית המקדש מבחינים בין חלקי ההיכל: האולם - המבוא למקדש הדביר קודש הקודשים - משכן ארון הברית והכרובים. ההיכל ...

                                               

לשכת בית אבטינס

בלשכת בית אבטינס היו מאחסנים את אחד עשר סממני הקטורת ואת הסממנים הנלווים, ושם היו בני משפחת בית אבטינס כותשים את סממני הקטורת, ומערבבים אותם זה בזה, כדי ליצור את הקטורת. הכנת הקטורת לכל השנה הייתה נעשית בפעם אחת, ולאחר מכן הייתה הקטורת נשמרת בלשכ ...

                                               

לשכת הגזית

לשכת הגזית הייתה, על פי המשנה, אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני. לשכה זו הייתה מקום מושב הסנהדרין הגדולה, בית הדין היהודי העליון, שמנה שבעים ואחד חכמים.

                                               

לשכת הפרווה

לשכת הפרווה הייתה לשכה בחלקה הדרומי של העזרה של בית המקדש השני. בלשכת הפרווה מלחו את עורות הבהמות שהוקרבו, ועל גגה שכן מקווה טהרה, שבו היה טובל הכהן הגדול ביום הכיפורים.

                                               

לשכת הקורבן

לשכת הקרבן הייתה על פי המשנה, אחת מן הלשכות בבית המקדש שנשמרו על ידי הלויים. ייעודה של לשכת הקרבן שנוי במחלוקת פרשנים, כאשר אחת האפשרויות היא שזוהי לשכה המכונה גם "לשכת הטלאים" וייעודה הוא לשמור על ששת הטלאים המבוקרים. לשיטה אחרת, מדובר בלשכה נפר ...

                                               

לשכת פרהדרין

בבית המקדש השני, לשכת פרהדרין הייתה לשכתו של הכהן הגדול, ששימשה לו למגורים בשבעת הימים שלפני יום הכיפורים. יש המזהים לשכה זו עם לשכת העץ, שלפי הנוסח המקובל במשנה הייתה בדרום העזרה, ולפי הנוסח שמובא בתלמוד - בצפון.

                                               

מודל בית המקדש במוזיאון המבורג

המודל נוצר בין 1680 ל-1692 אחרי שהוזמן על ידי סנאטור המבורג ומייסד ומנהל של בית האופרה של המבורג, גרהרד סקוט. המודל הוצג לראשונה בבית האופרה של המבורג. אחרי מותו, יורשי סקוט הציעו למכירה את המודל בלונדון, שם נקנה על ידי סוכנו של פרדריק אוגוסטוס ה ...

                                               

מזבח העולה

מזבח העולה היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני. מזבח העולה נקרא גם "מזבח החיצון" כיוון שהוא עמד בעזרה מחוץ להיכל בבית המקדש. השם מזבח העולה בא להבדיל בין המזבח העומד בעזרה, ועליו מקריבים קרבנות ...

                                               

מסיבה (בית המקדש)

ה מסיבה הייתה רמפה או פרוזדור מדרגות בבית המקדש השני המתואר במסכת מידות, אשר הובילה לגג ההיכל. מקור השם מסיבה, שייך לשורש ס-ב-ב. כלומר, השם נגזר מכך שעליית המסיבה הייתה בסיבוב.

                                               

קודש הקודשים

על פי המסופר במקרא, במשכן שבנה משה, שכן בתוך קודש הקודשים ארון הברית ובו לוחות הברית ועליו הכפורת עם הכרובים מעליה. בצד הארון הונחו צנצנת המן, ומטה אהרן הכהן. בבית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך, נצבו לצדי הארון שני פסלי ענק של כרובים עשויים עץ בציפ ...

                                               

שער ניקנור

שער ניקנור היה שער במרכז החומה שהפרידה בין עזרת הנשים לעזרת ישראל בבית המקדש. שער ניקנור היה השער המפואר והמפורסם ביותר מבין שערי הר הבית ושימש ככניסה הראשית לעזרה.

                                               

שערי המקדש

המשנה במסכת מידות, ב, ג מלמדת שגובה השערים היה 20 אמה כ-10 מטרים ורוחבם עשר אמות כ-5 מטרים, כולם עשויים נחושת ומצופים זהב חוץ משער ניקנור שלא צופה. מראה השערים היה מרהיב, זאת ניתן ללמוד ממאמר ר יוסי שכשהיו מקיפים את העזרה היו משתחווים בעזרה כנגד ...

                                               

תאים (בית המקדש)

במקדש הראשון והשני היו 38 תאים. בצפון היו 15 תאים. הם התפרסו על שלוש קומות ובכל קומה היו 5 תאים, וכך גם היה בדרום. במערב היו 8 תאים. הם התפרסו על שלוש קומות: בכל אחת משתי הקומות התחתונות היו 3 תאים, ובעליונה היו 2 תאים. לרוב התאים, היו 3 פתחים: 2 ...

                                               

בית המקדש השלישי

לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית. יסודו הוא בתיאור אידיאלי בספר יחזקאל של מקדש שיקום במקום זה שנחרב בבית ראשון. מכיוון שהמקדש שנבנה על ידי העולים בשיבת ציון לא נבנה במתכונתו, הרי שמתכונתו נותרה לגאולה השלמה ...

                                               

אדני המשכן

אדני המשכן הם אדנים ששימשו להעמדת העמודים והקרשים במשכן. במשכן היו בסך הכל 165 אדנים, 100 אדני כסף ו-65 אדני נחושת בגדלים שונים. כל אדן הונח על הקרקע ולתוכו הוכנס קרש או עמוד. משקלם הרב של האדנים מנע מהעמודים ליפול. את כל האדנים נשאו בני מררי.

                                               

כלי המשכן

על פי המקרא, כלי המשכן הם קבוצת כלים ששימשו את בני ישראל כשהם היו במדבר. כלים אלו הוצבו במשכן והם שימשו למטרות שונות. במסעות של בני ישראל, כלים אלו נישאו על ידי בני קהת. הציווי על יצירת הכלים, מופיע בפרשת תרומה ותיאור יצירת הכלים בפועל, על ידי בצ ...